

Gérard Mugneret
סיפורו של היקב הקטן מוון-רומנה, מתחיל סביב מלחמת העולם השנייה, עת רנה מוניירה נאסר והוצב לעבודה בחווה חקלאית בצ'כוסלובקיה; שם, למרבה הפרדוקסאליות, התאהב בעבודת הגיזום והחריש.
לכששב מהמלחמה, היה לאחד מהכורמים הראשונים שפיתח קשרים ישירים עם לקוחותיו.
בנו ואשתו שלקחו את המושכות החלו כבר בתחילת שנות השבעים לייצר יין בעצמם, על פני למוכרו לסוחרים, ונמשכו לסגנון אלגנטי ונשי שהחל לעצב את יינות היקב.
פסקל בנם, שגדל בין הגפנים ומרתף היין, ספג למין הרגע הראשון את הסגנון האלגנטי והשקט של יינות הוריו.
אם את צעדיו הראשונים עשה ביקב רק מתוך סקרנות וחקרנות, היום הוא מונע מתוך תשוקה וחזרה אל המקורות. הוא פועל לשימור יסודות העבודה אותם קבעו הדורות שלפניו, במטרה לחזור לשיטות עבודה ידניות כמו אלו של שנות החמישים והשישים. זאת כמובן תוך שהוא משלב את כל הידע והציוד המודרני של ימנו.
כבר בשנת 2006 נטש פאסקל כל שימוש בחומרי הדברה והעבודה המונהגת בכרמים בעיקרה אורגנית וככל הניתן גם ביו דינאמית, זאת במקביל להקפדה על טיפוח גפנים בוגרות מייחורים של "גפן האם הראשונה". גישה המעדיפה גיוון עשבים בכרם, הגבלה של עיבוד הקרקע ואי שימוש בגופרית, הם עוד נדבך בחזרה למקורות ולשיטות העבודה הישנות הטבעיות.

From vineyards in the heart of the Côte de Nuit, cultivated organically, biodynamically, Pascal Mugneret captures the essence of the grapes, racks their inherent energy into the bottle.

ב- 2012 החל להתסיס את היינות באחוזים משתנים של אשכולות שלמים. השימוש בעץ חדש הלך והתעדן וכמויות הגופרית, אם בכלל יש שימוש בזו האחרונה, הינן מינוריות ונמצאות, מבחינת ערכים, עמוק בתוך ההגדרה של "יין טבעי".
על עצמו ועל חזון היין שלו אומר פאסקל שלקח לו עשר שנים לדייק את סגנון היין אליו הוא מכוון.
לדבריו, 2016 זו שנת "השחרור" שלו, השנה בה הוא השיל את הסתירות, ההיסוסים, החרדות, השאלות. זוהי השנה שהתקבעה בו ההבנה שמטרתו העיקרית לאורך כל השנה היא לשמר את פוטנציאל החיים של הענבים, כמו גם את אנרגיית החיים המולדת שלהם ושניתן לעשות זאת רק אם מניחים בצד כל הליך המנוגד למסלול הטבעי של הגפן ושל הפרי. הבנה זו היא שיצקה בפסקל את התחושה שהוא סיים את שנות התהיות ושסך המענה הוא הוא התשובה לסגנון היין אותו הוא מחפש.
בשנים האחרונות, עם ההתחממות הגלובלית והשינויים האקלימיים שחוות הגפנים, החליט פסקאל לצמצם את כמות היבול על מנת להגיע להבשלה מוקדם יותר ולבצור את הענבים עם יותר רעננות ואיזון.
גם אחוז הענבים התוססים על אשכולותיהם השלמים עלה והוא נע כיום בין 40 ל- 100% וזאת מתוך תפיסה הגורסת שתסיסה באשכולות שלמים מיטיבה עם בצירים חמים.
ליקב אחיזות בכרמים בוון-רומנה, נואי-סן-ז'ורז', סביני-לה-בון ואשזו וסגנון היינות הינו אלגנטי-עמוק, שופע פרי מצד אחד ומסתוריות-פרחונית מן הצד השני.