שנות בציר
Climate, Commitment
& Authenticity
1990
The 1990 vintage is considered as one of the three greatest vintages of the nineties.
בציר 90' היה אחד משלושת הבצירים הגדולים של שנות התשעים.
תחילתו בחורף מתון ואביב מוקדם אשר זרז את התפתחות הגפנים. מזג האוויר בתקופת ההבשלה היה כביכול לא יציב. הוא היה שזור באפיזודות קרירות, יובש וגשם בסוף אוגוסט. לבסוף, ובדיוק במועד, התייצב בספטמבר מזג האוויר והבציר החל בשליש האחרון של החודש והתנהל תחת מזג אוויר מושלם, בהיר, עם שעות שמש רבות.
הענבים היו בריאים בצורה יוצאת דופן, נקיים מכל עובשים ורקבונות, בעלי פוטנציאל אלכוהול טבעי גבוה יחסית אך ללא סימני הבשלת יתר, עם קליפה בריאה, שזרות בריאות ובשלות, ומעל הכל ולמרות עושר הבשלות המתואר לעיל, עם רמות חומציות יוצאות דופן.
אבל כמויות היבול היו גדולות, במיוחד ובאופן פחות מוצלח אצל כורמים פחות קפדנים. לכן, לא קשה כיום להתקל, אם לא מקפידים על בחירת היצרן, ביינות אדומים "ירוקים" המרמזים על קשיים בהבשלה הפנולית, הבשלת הקליפה.
בציר 90' היה טוב במיוחד עבור היינות האדומים. הם בעלי פרי שחור מרוכז, חומציות עזה, טאנינים מוצקים מלאי רעננות עם איזון נפלא ופוטנציאל יישון אדיר.
לעומתם, היינות הלבנים, סובלים קמעה מאותו עושר שהיינות האדומים כל כך נהנים ממנו. הם מלאים, עגולים יחסית והאלכוהול לעיתים מורגש בהם. גם פוטנציאל היישון שלהם פחות טוב משל האדומים.
1991
Coming after three consecutive highly rated vintages, the classic beauty wines of 1991 were failed to be understood.
כמו תמיד, בציר מצוין המגיע אחרי בציר מעולה, סובל מחוסר הערכה. כזה הוא המקרה עם בציר 91'. ציטוט מפורסם של הנרי ז'איה מתאר מצב זה בצורה הכי טובה "לבציר 91' היה חיסרון אחד משמעותי: הוא הגיע אחרי בציר 90'..."
ואכן, 91' הייתה שנה גדולה. תחילתה באפריל ומאי קרירים ויבשים יחסית שהובילו לאיחור בפריחה. ברד בשליש האחרון של אוגוסט גרם נזק קל בוון-רומנה ונזק משמעותי יותר בשמבול ומורה. לבציר עצמו קדם מזג אוויר מצוין, בהיר ועם כמות שעות שמש נפלאה. הוא החל בסוף ספטמבר במזג אוויר טוב ובמצב סאניטארי מעולה. הענבים היו קטנים, צפופים ומרוכזים (Millerandage) ובעלי קליפה עבה. הפוטנציאל הטבעי היה טוב, החומציות מצוינת וגם היחס מיץ/קליפה היה מעולה. כמות היבול הייתה ממוצעת.
למרות הנתונים הטובים, היו לא מעט יקבים שהוציאו תחת ידם יינות בעלי מיצוי יתר, כנראה כתוצאה של "פיז'אז'" מוגזם, השרייה קרה מוגזמת, מיצוי יתר של השזרות, סחיטה אגרסיבית או כולם גם יחד... יינות כאלה יציגו כיום טאנינים יבשים, אגרסיביים ונטולי אלגנטיות.
לעומתם, היינות של היקבים שכיבדו את נתוניו הטבעיים של הפרי, הציגו, ומציגים עד היום באופן עיקבי, איזון, טקסטורה טובה עם רעננות ואלגנטיות, פרי חי, בריא ומרוכז וגמר עשיר ומורכב.
אין ספק, שחלק לא מבוטל מהיינות, ולא רק הגדולים שבהם, יכולים להתחרות ללא קושי באחיהם הגדולים משנת 90' במובנים לא מעטים כמו קלאסיות, אלגנטיות ו"קור".
היינות האדומים הטובים מציגים צבע עמוק, חי וזוהר. הריחות הראשוניים מוליכים ישר אל עבר פרי שחור עמוק וממשיכים בנדיבות אל עור, פרווה, עשבי תיבול ופלפל שחור. הפה עשיר, מורכב, מוצק, רענן ובעל פוטנציאל יישון מעולה, וזאת למרות שאלו יינות המספקים הנאה והרמוניה כבר כעת.
היינות הלבנים, חומציים, מינרליים, רעננים, מרוכזים ובעלי פוטנציאל יישון טוב.
1992
An abundant vintage that brought out some very interesting whites.
בציר 92' היה בציר יוצא דופן באייכותו ליינות הלבנים (!).
זהו בציר בעייתי לאדומים והטרוגני למדי. בציר שהושפע רבות מהכורמות עם תוצאות טובות אצל היקבים שעשו יבולים נמוכים.
החורף והאביב היו נוחים עם טמפרטורות מעט גבוהות מהממוצע והעונה התחילה יחסית מוקדם. יוני היה ברובו גשום ורימז על עודף לא רצוי ביבול. הכורמים הטובים דיללו את היבול ללא שהות. גם יולי היה רטוב, ולמרות שאוגוסט היה חמים יחסית, קצב ההבשלה היה איטי. גשם שהגיע בסוף החודש יצר עובשים, בעיקר בשרדונה, אך תקופת היובש שעקבה לגשם פתרה זאת; הענבים הבשילו יפה והגיעו למצב בריאותי משביע רצון, אך סבלו מחוסר בריכוז וחומציות. הבציר התחיל באמצע ספטמבר תחת מזג אויר יפה ושמשי.
ביקב, היה צורך במיצוי שיעניק ליין גוף, צבע, ריכוז טעמים וחומציות. אבל כדי לעשות את זה מבלי להוציא את היין מאיזון היה צריך כישרון רב, נסיון ומעל לכל התובנה, שבסוף, עדינותם של היינות היא חלק מקסמם.
כאמור, זהו בציר לא הומוגני ביינות האדומים. אצל היקבים הטובים שדיללו יבולים לכמויות נמוכות מהממוצע והשכילו לעשות מיצוי מאוזן ביקב, התקבלו יינות קלאסיים, שופעי קסם ובעלי פרי אדום רענן ויכולת התיישנות בינונית. אצל האחרים, התקבלו יינות דלילים חסרי ארומות, לעיתים מחוספסים וחסרי איזון ועם פוטנציאל יישון אפסי במונחים של בורגון.
היינות הלבנים כאמור גדולים. מרוכזים, עשירים בפרי ירוק, מינרליות, חומציות טובה ופוטנציאל יישון אדיר. הם סבלו מתדמית שגויה בגלל היינות האדומים, אבל מי ששמר בקבוקים שכאלה או מצליח לשים עליהם יד כיום, חוגג...
1993
A difficult uneven vintage, that produced classic reds, alongside unbalanced whites.
בציר טוב מאד, יותר לפינו נואר, פחות לשרדונה, ובמקרה הראשון מאד הטרוגני...
היינות האדומים שופעי צבע שחור/סגול, בעלי ארומות מרוכזות של פרי יער שחור, כחול ואדום, עור ואדמה. הטאנינים מוצקים, בעלי רעננות והיינות, בהכללה, מאוזנים, מורכבים, עשירים, עוצמתיים, קלאסיים ובעלי פוטנציאל התיישנות מעולה.
לעומתם, היינות הלבנים הרבה פחות אופייניים ולא עונים על פרופיל של בציר טוב וקלאסי. ענבי השרדונה סבלו מחוסר ריכוז, פוטנציאל אלכוהול לא מספק וחומציות גבוהה. היינות הלבנים עברו לא מאט מניפולציות ביקבים כמו שפטאליזציה מוגזמת, בטונאז' מוגזם ואחוז חביות חדשות גבוה. ברובם הם בעלי גוף מלא, עגול יחסית, עם ניואנסים דבשיים ופוטנציאל יישון נמוך.
93' הייתה שנה מעט תנודתית. מאי, ברובו, היה גשום עם שתי אפיזודות חזקות של ברד. מזג אויר חם שהגיע בסופו של החודש עודד את הפריחה. יוני ויולי היו חמים אבל עם משקעים לא מעטים כמו גם ברד מקומי. השילוב הזה, של חום עם משקעים רבים, היה קרקע פוריה למחלות. היובש שהגיע באמצע יולי ונמשך עד כמעט סוף אוגוסט, הציל את המצב, ייבש את התחלואים ואפשר לגפנים להתאושש. דווקא הכורמים שדבקו בחקלאות ביודינאמית התקשו לשקם את הגפנים. גשמי הברכה שהגיעו בתחילת ספטמבר נתנו עוד "פוש" להבשלה והבציר החל בשליש האחרון של ספטמבר. הענבים היו במצב הבשלה לא אחיד עם אשכולות המורכבים מענבים בשלים ולא בשלים. רמת ההבשלה של הענבים הושפעה הן מכמות היבול והן משעות השמש הלא מאד נדיבות. בנוסף, היו גם לא מעט ענבים שנראו בשלים מבחוץ אבל לחלוטין לא היו בשלים בפנים. נדרשה עבודת מיון קפדנית שלא כל אחד היה יכול לה.
זה לקח לא מעט זמן, אבל היינות האדומים של 93' מתחילים אט אט להפתח. לא צריך למהר אבל בהחלט אפשר להתחיל ליהנות מהם.
1994
A mediocre vintage with an incessant rain at the end of the growing season.
בציר בינוני שהפיק יינות קלים, רכים, פשוטים למדי המיועדים לשתיה מהירה.
תחילתה של העונה הייתה נוחה, עם מזג אוויר חמים ולא יבש מדי וקצב ההתפתחות של הגפנים נראה מבטיח. גשמים עזים שפקדו את האזור בתחילת ספטמבר דיללו את הענבים ויצרו ריקבונות.
היקבים הטובים ביצעו ברירת ענבים אגרסיבית. היקבים האחרים לא... אצל הראשונים התקבלו יינות אדומים קלים, רעננים עם פרי אדום נעים ואלגנטי, לא מאד מורכבים אבל בהחלט יינות טובים. כמו כן, היקבים אשר חיכו שהגשם יחלוף והחלו לבצור כשבוע אחרי התאריך הרשמי קיבלו תוצאות יותר מרוכזות. אצל האחרים, שבצרו מוקדם ולא בררו ענבים תחת משטר מחמיר, התקבלו יינות מרירים ומיימיים.
השרדונה עמד יותר יפה במשימה בהיותו עמיד יותר למזג אוויר סגרירי מהפינו נואר. היינות הלבנים של 94' , באופן כללי, עולים באיכותם על היינות האדומים, בהציגם גוף יותר מרוכז, חומציות טובה ופוטנציאל יישון יותר טוב.
1995
A relatively cool growing season that brought out uneven quality among the Domaines.
1995 הייתה שנה קרירה יחסית שהוציאה תחת ידה, שוב, איכות לא אחידה בין היקבים.
היקבים המעולים הוציאו יינות אדומים קלאסיים, "קרים" באופיים, בעלי צבע עמוק וארומות טובות ובעלי פוטנציאל יישון טוב. היקבים הפחות קפדניים הפיקו יינות מרירים, עם טעמים ירוקים של חוסר בשלות. לענבי השרדונה היו פחות בעיות. זאת לא שנה גדולה ללבנים אבל באופן כללי היינות מרוכזים, בעלי מינרליות טובה ואופיינית וחומציות בולטת.
כבר בשלב הפריחה, שלב שמשפיע על כמות היבול, היה חסר אור וחום. הקרירות שהעמיקה לתוך תקופת ההבשלה עצמה אמנם יצרה את האשכולות הקטנים, הצפופים והמרוכזים שהבורגונים (ואנחנו) כל כך אוהבים... אבל היו חסרות שעות אור. ספטמבר, מעונן וגשום, העמיק עוד יותר את הבעיה. לקראת הבציר הענבים היו מאד בריאים. אבל ההבשלה לא הייתה אחידה. היה אם כך צריך לעשות מיון אמיץ וקפדני שהוריד את היבולים הנמוכים גם כך. כמובן שרק היקבים האחראיים לקחו את ההחלטה הנכונה בשלב מכריע זה. זוהי נקודת המפתח של בציר 95'.
1996
One of the three greatest vintages of the decade, both for whites and reds.
אחד משלושת הבצירים הגדולים של העשור בבורגון. ללבנים ולאדומים.
היינות האדומים עם טאנינים מושלמים, מוצקים ורעננים, עם חומציות טובה ופירותיות קרה-קלאסית. היינות הלבנים מרוכזים, מאוזנים ומורכבים עם רעננות ומינרליות בולטות. לשניהם פוטנציאל יישון מעולה.
החורף היה יחסית נוח, ללא אפיזודות קרות במיוחד אך גם ללא משקעים רבים. הקרירות המשיכה אל תוך אפריל ומאי עד אשר בסוף מאי הגיע גל חום עם טמפרטורות מעל לממוצע, מלווה באפיזודות גשם אשר הפיגו רוח חיים בקרקע היבשה ואפשרו לגפנים לזקוף קומה. יוני ויולי היו חמים ויבשים עם כמות משקעים שלא אפשרה לגפנים להשלים את החוסרים שלהן במים. באמצע אוגוסט הטמפרטורות החלו לרדת בהדרגה ובסוף החודש החלו לרדת משקעים שגרמו, בעיקר בקוט דה בון, להתחלת עובשים וריקבונות. אבל ספטמבר היה מושלם, תחת שמים בהירים, רוח צפונית קרירה ויבשה וכמויות מים מאוגוסט הענבים התקדמו נפלא בהבשלתם וכל זכר לריקבונות נעלם.
אבל את חותמו של היובש הגדול אי אפשר היה למחוק מהענבים ולא ניתן היה להתחמק מברירת ענבים קפדנית. כך שכמו תמיד, רוב המילים החמות על הבציר, מיועדות לאלו שמיינו ענבים ועשו יבולים נמוכים...
1997
A good vintage, not great, with pleasant fruit and fine texture.
בציר טוב, לא גדול, עם פרי נעים וטקסטורה עדינה.
החורף היה "אמיתי". כמויות גשם טובות, שלג, טמפרטורות נמוכות – כל מה שהיה צריך כדי לשקם את עתודות המים בקרקע מהיובש של 96'. תחילת האביב היה נוח ונע באיזון בין חום, יובש ומשקעים. סופו של יוני גשום ועם טפרטורות קרירות שעצרו את הבשלת הענבים, מה שהוביל לאשכולות קטנים וצפופים, (Millerandange) המורידים את היבול אבל מעלים את איכות הארומות ויוצרים יחס מעולה של קליפה/מיץ. למרות שאוגוסט ברובו היה חם, עם גשם טוב ונחוץ, בתחילת ספטמבר עדיין היה חוסר אחידות בהבשלת הענבים. התאריך הרשמי של הבציר נקבע ל- 11-13 בספטמבר, אבל לא הייתה שום סיבה למהר. עדיף היה לחכות להבשלה מלאה. גם בלבנים וגם באדומים.
כצפוי, בציר רגיש זה, שהצריך כורמות נבונה משולבת בנסיון, תעוזה ואורך רוח לבצור מאוחר, יכולת פיננסית ומעשית למיין ענבים לא בשלים וייננות רגישה, הוליד מגוון גדול של איכויות שונות בין היקבים. היקבים המעולים, שעשו הכל נכון, קיבלו תוצאות טובות, של יינות אדומים בעלי צבע עמוק, ניחוחות של פרי כחול ואדום, טאנינים רכים ובעלי רעננות נעימה. הלבנים, גם הם לא באיכות אחידה, מציגים ברמות הגבוהות של היקבים, גוף טוב, מעט מלא אבל עם מינרליות טובה ופוטנציאל טוב.
1998
A challenging growing season led to classic reds and harmonious whites among the excellent Domaines.
בציר טוב וקלאסי עבור הכורמים הטובים. מעברים חדים בין חום ויובש מעל הממוצע לשפע גשם ערב הבציר והיווצרות ריקבונות, הצריכו עבודה קפדנית בכרם, ניסיון ומחשבה.
היינות האדומים הטובים, בעלי מבנה טאני טוב ומוצק, אלגנטיות מפתיעה, רעננות, פירותיות מפתה, חומציות ופוטנציאל. היינות הלבנים הרמוניים, מאוזנים, פרחוניים ואלגנטיים.
כל זה, אצל הכורמים הקפדניים בלבד...
האביב התחיל בתקופה תנודתית בין חום לקרירות, כששני המקרים היו מלווים ביובש. אוגוסט היה חם מעל לממוצע עד כדי כך שחלק מהענבים ניזוקו בכוויות. ספטמבר הביא עמו מזג אוויר משופע במשקעים, מה שגרם לגפנים "לפטם" עצמן במים וכתוצאה מכך לדילול ריכוז הענבים ולהתפתחות של עובשים ורקבונות. אבל המלאך ששומר על הגפנים – רוח הצפון, הגיע מעט לפני התאריך הרשמי של תחילת הבציר. הרוח ייבש את הריקבונות והמים מהענבים וריכוזם עלה. הבציר עצמו התנהל תחת מזג אוויר מצוין אבל אי אפשר היה לחמוק ממיון קפדני שכאמור, הפך את הבציר ללא אחיד.
1999
One of the three greatest vintages of the decade for the reds, both in terms of quantity and quality.
אחד משלושת הבצירים הגדולים של העשור לפינו נואר, אבל זהירות, אצל הכורמים המעולים בלבד...
שילוב נדיר של שפע כמותי ופרי עם איכות נפלאה. היינות הלבנים באיכות פחות טובה מהאדומים והם בעלי סגנון מלא יותר ועשיר על פני הסגנון החד והחומצי שאנחנו אוהבים... הם מיועדים לשתייה יחסית מהירה.
גם החורף וגם תקופת ההתפתחות הראשונה היו נוחים והתנהלו על מי מנוחות. אבל בחודשים שקדמו לבציר עצמו הגפנים נתנו שפע פרי, לא מספיק קטן ומרוכז כמו שכורם קפדן אוהב. היקבים המעולים, שגוזמים "קצר" ומשאירים מעט עיניים, לא סובלים מכאלה תופעות שכן היבול מוגבל מלכתחילה. היקבים האחרים, עושים דילול בכרם או לא עושים כלום. כך או כך התוצאות פחות מוצלחות מאופציית הגיזום הספרטאני. הכורמים הקפדניים קלטו ביקב ענבים מאיכות מעולה שהפיקו יינות אדומים שהיו טובים למן הרגע הראשון, עמוקים ומורכבים, בעלי פירותיות אדירה ופוטנציאל יישון מדהים, לעיתים קצת מתסכל...
ומה הפיקו היקבים הבינוניים, אלו שלא הגבילו יבולים? אחד משניים: אם הם בחרו לעשות הרבה פיז'אז' כדי לנסות ולהרויח "גוף" וצבע, אזי התקבלו יינות עם טאניות קשה ולא מאוזנת. אם הם בחרו לכבד את הפרי, היחסית דליל, שהתקבל, אזי התקבלו יינות לא מספיק מרוכזים לשנה מופלאה זו. והיו גם סיפורים של כאלה שהחליטו לחכות עם הבציר, בתקווה לרוח יבשה שתייבש קצת נוזלים מתוך הענבים... אבל אז התחיל גשם שלא פסק שלושה שבועות, והכל ירד לטמיון...
2000
A great vintage for the whites, with excellent concentration, acidity and authenticity.
בציר ענק ליינות הלבנים! מרוכזים, חומציים, בעלי מורכבות של החלומות ועם כל דקויות הטרואר. פוטנציאל היישון האדיר שלהם סגר אותם כמעט לעשור... אבל עכשיו הם מתחילים להפתח. למי שיש במרתף, אפשר להתחיל לפתוח בזהירות כמה בקבוקים. אבל מאד רצוי להשאיר את היתר עוד כמה שנים.
ליינות האדומים זהו בציר טוב, נעים לשתייה, "בציר למסעדות" בעגה הבורגונית. הם בעלי רעננות נעימה של פרי אדום, טאנינים רכים ורעננים, קצת חסרה חומציות, ופוטנציאל היישון לא גבוה במיוחד, אבל הם היו טעימים מהרגע הראשון, ואכן סיפקו מפלט טוב בתפריטי המסעדות.
החורף היה נוח. לא קר במיוחד וגם לא מאד גשום. כך שתהליך החיים של הגפן חודש מוקדם יחסית. גם הפריחה והמעבר לפרי היו מוקדמים ומהירים. אך מן הרגע הראשון אפשר היה לראות שהאשכולות אינם האשכולות הקטנים והמרוכזים אותם מחפשים כולם...
חודש יולי היה מלווה בהפרעות ספורות במזג האוויר, אבל אוגוסט היה חם ויבש עם ממטרים ספורים, חלקם אלימים שגרמו נזקים לקליפת הענבים. אבל בספטמבר, ב- 13 בחודש, ערב הבציר, אירע אירוע חריג ואגרסיבי של ברד בקוט דה בון שגרם נזקים ופגם באיכות הענבים. מחשש לאובדן יבול הפינו נואר, עטו הכורמים ובצרו אותו מייד. בינתיים, שבוע של מזג אוויר מושלם, הביא לריכוז השרדונה ולבציר לבן מעולה.
באופן כללי היבול הגיע בשל ובכמויות יפות ליקב. אבל תוצאות טובות התקבלו רק אצל היקבים שגזמו את הגפן בחורף ללא רחמים בהשאירם מעט "עיניים" ובכך הגבילו כמויות כבר מלכתחילה. תוצאות טובות היו גם אצל היקבים שלא חששו לעשות "בציר ירוק" המדלל את כמות הענבים לגפן טרם הבשלתם. וכולם, בכל מקרה, היו צריכים לברור היטב את הענבים! כמו תמיד, מי שהקפיד על יבול נמוך ובריאות הענבים קיבל תוצאות טוב, עם צבע יפה, פרי רענן, רך, נעים ומפתה, ופוטנציאל יישון סביר.
יינות קוט דה נואי האדומים כאמור, טובים מאלו של קוט דה בון, אבל הניצחון הגדול שמור ללבנים וביניהם יינות שבלי. זהו בציר יוצא דופן באיכויותיו ליינות שבלי, עם עומק, עושר טעמים, מורכבות, מינרליות, אלגנטיות ופוטנציאל יישון אדיר.
2001
A classic vintage for long cellaring, with structured deep red wines, and pure whites.
בציר קלאסי, לשמירה ארוכה.
החורף היה נוח וגשום בדיוק במידה. מאי היה קריר ובאופן כללי יבש. מיד עם תום הפריחה נראו אשכולות קטנים וצפופים (Millerandage) בעיקר בקרב הגפנים הבוגרות. אבל כבר אז, בעיקר אצל אלו שלא גוזמים קצר, כדאי היה לעשות דילול כמויות בכרם. חציו הראשון של חודש יולי היה קריר, חציו השני חם עם טמפרטורות גבוהות. את אמצע החודש פקדו ממטרים עזים שלא פסחו על אף אפלסיון. בסוף החודש הגיע יובש.
אוגוסט היה חם גם הוא ולמרות זאת עד סופו הענבים עדיין לא החליפו צבע. ספטמבר, שלמרות שהיה קריר, היה שטוף שעות אור ונתן את הדחיפה המיוחלת והנחוצה להבשלה.
הבציר החל קצת אחרי אמצע ספטמבר. בקוט דה בון היבול היה נמוך בעקבות הברד. התסיסות המאלולאקטיות ערכו יותר זמן מהרגיל והתוצאה הסופית הייתה של יינות אדומים עמוקים, בעלי צבע עמוק, מורכבות, חומציות עזה, טקסטורה טאנית מוצקה ופוטנציאל רב. אפשר בזהירות לומר שבז'ברה ובוון התקבלו התוצאות המרשימות ביותר וכן בכרם מוזיני.
גם היינות הלבנים נפלאים בבציר זה; עם חומציות נהדרת, עתיד מבטיח, טרואר מדויק, עושר, עומק ומורכבות.
2002
Despite the capricious growing season, this is one of the three greatest vintages of the 2000s.
אחד משלושת הבצירים הגדולים של שנות ה- 2000.
באופן כללי הייתה זו שנה קאפריזית למדי בכל הקשור למזג האוויר. החורף היה יבש, האביב שבעקבותיו לא יציב, משתנה, אבל יפה בעיקרו ועם חום גדול בתקופת הפריחה. הקיץ התחלף לסרוגין מיובש לקרירות ולארועי חום כבד. במשך 4 חודשים היה יובש ומחסור אדיר במים, כך שבסוף אוגוסט הגפנים קיבלו בשקיקה את הממטרים העזים ששטפו את האזור מבלי לייצר ריקבונות ועובש. רוח הצפון הטובה והמייבשת הגיע באמצע ספטמבר ובשילוב עם בקרים קרירים ושעות אחה"צ שופעות אור, ריכוז הענבים ורמות הסוכר נסקו, היבול צנח והחומציות נשארה בעינה. מי יכול לבקש יותר. גם הפעם הוכיחו את עצמן הגפנים שנגזמו "קצר", והפרי המועט שלהן היה בריא יותר מהגפנים העמוסות, ומאד מאוזן.
הבציר התחיל באופן רשמי באמצע ספטמבר והתנהל תחת מזג אוויר יפה.
ליינות האדומים צבע עמוק חי, עם ניחוחות מורכבים, ריכוז ארומות, טאנינים קטיפתיים, חומציות בולטת ואלגנטיות שאי אפשר לפספס. עתידם מובטח.
גם השרדונה הגיב טוב לתנאי מזג האוויר בתקופת הגידול והבציר. היינות הלבנים מורכבים, עשירים בארומות, בעלי רעננות בולטת, טהורים ומאד ארומתיים, והם מביאים כל טרואר וטרואר לידי ביטוי.
2003
A year of record heat that no one in Burgundy had ever faced before.
אחד הבצירים הלוהטים ביותר שבורגון ידעה בהיסטוריה. חיפוש אחורה ברישומי הבצירים לא העלה בחכתו נתונים שניתן היה להפיק מהם תובנות כלשהן לגבי הפעולות שיש לנקוט.
זו הייתה שנה יבשה בצורה קיצונית, עם מחסור אדיר במשקעים וטמפרטורות גבוהות שהתחילו כבר בפברואר והמשיכו עד סוף ספטמבר. מה- 1 ועד ה- 15 באוגוסט הטמפרטורות בבורגון היו מעל 40 מעלות!
כמות היבול הייתה מאד נמוכה, לעיתים בחצי מהיבול הרגיל, והבורגונים נאלצו להתמודד עם תוצאות אנליטיות של חומצה וסוכר, שלא נראו מעולם.
ליינות הלבנים זאת שנה קשה, עם תוצאות מאד לא אופייניות של טעמים עשירים וטקסטורה מלאה. אלו היו יינות לשתיה מהירה ומחלקם ניתן ליהנות גם היום, אבל לשמור אותם פחות מומלץ.
ליינות האדומים זהו אחד הבצירים ההטרוגניים שיש. מיינות "חרוכים" ו"סירופיים" שברוב המקרים אפילו לא בוקבקו, דרך יינות אלכוהולים, חסרי חומציות ועם הבשלה פנולית לא מספקת ועד יינות גדולים ונדירים באיכותם. ההבדל נעוץ במועד הבציר. היקבים שהיה להם קור הרוח והתובנה לחכות עם הבציר, למרות החום ולמרות הגרפים היורדים של החומצה, בצרו בהבשלה פנולית, ענבים מרוכזים, בעלי טאנינים קטיפתיים ופוטנציאל יישון נפלא.
גם לפעולות ביקב הייתה השפעה מכרעת על טיב היינות. היקבים שהחליטו "לתקן" חומצה, הפיקו בדר"כ יינות חסרי איזון שהקומפוננטים השונים ביין אינם מתחברים בפה. לעומתם, היקבים שכיבדו את תוצאות הטבע ולא הוסיפו חומצה, קוצרים היום את ההצלחה, עם יינות מאוזנים והרמוניים שהמינרליות שלהם תופסת מקום מאזן במקום החומציות החסרה.
2004
A fantastic vintage for the whites, and a classic elegant one, with highly variable results, for the reds.
בציר קלאסי, אלגנטי ובעל אופי קר אצל היקבים הטובים. זהו בציר מובהק של כורמות; בציר שהצריך דלול יבול, מלחמה חסרת פשרות בשלל תחלואים בכרם ובסוף ברירת ענבים קפדנים. בחורף 2004, כשבאנו לבורגון לטעום את בציר 2003, כולם נראו מוטשים ורצוצים. על הבורגונים עבר בציר קשה.
היינות האדומים של היקבים המעולים הינם בעלי רעננות וחומציות בולטים, עם פרי אדום חי, טאנינים מוצקים ואלגנטיות. אצל היקבים הפחות קפדניים אפשר למצוא יינות דלילים, בעלי "טעמי ברד", טעמי לוואי אחרים, גמר ירוק וחוסר בשלות פנולית.
ליינות הלבנים זהו בציר נפלא! למרות שגם כאן היה דרוש מיון קפדני, זהו בציר הומוגני למדי. זהו אחד מאותם בצירים "קרים" וקלאסיים, שיינותיו הלבנים הינם חדים, שופעי קסם, פרחוניות, חומציות טובה, פרי ירוק רענן ומינרליות.
עד יולי זה היה נראה בציר מבטיח וקלאסי. מזג האוויר היה יחסית נוח וכל השלבים והעבודות בכרם עברו בתנאים טובים. הענבים היו מעט "נפוחים" מדי והיקבים התחילו להבין שיהיה נחוץ בציר ירוק. ואז הגיע אוגוסט קודר וסגרירי עם מספר אפיזודות של ברד וסופות מקומיות הרסניות למדי. הנזק, שהגיע במקרים אחדים ליותר מ- 50% מהיבול, התרחש במיוחד באזור בון, וולנה ופומאר. מעבר לנזק הרגעי שברד גורם, אחריו מגיעים הרקבונות, העובשים ושאר תחלואים, וב- 2004 הם היכו ללא רחם.
הקיץ הקר גרם לאיחור בכל תהליך ההבשלה כולו. הבורגונים היו מוטשים, סחוטים ועל סף יאוש. מאבקיהם למיגור המחלות בכרם היו חסרי ערך אם השמש לא תפציע.
אבל ספטמבר עשה את המהפך. עם מזג אוויר חם, יפה ושמשי, החלו הענבים להבשיל במהירות. רוח חמה ויבשה, שנלוותה לכל זה, יבשה את העובשים והרקבונות וריכזה את הענבים. הבציר החל בשבוע האחרון של ספטמבר. אבל ממצב כזה רק יקבים מעולים, מנוסים ובעלי גב כלכלי יכולים "להתרומם" ולהוציא יין טוב – אי אפשר היה לחמוק ממיון ענבים חסר פשרות הן בכרם והן ביקב.
2005
Perhaps the best red vintage of the decade, with fully ripe, structured, but seductive, wines.
אחד משלושת הבצירים הגדולים של שנות האלפיים. אמנם צריך עוד טיפה זמן כדי להבין מי מבין השתיים, 2005 או 2009 תוכתר לגדולה מכולן, אבל אין בעובדה זו לערער כהוא זה את גדולתו של הבציר. ובעצם כלום לא יכול לערער את גדולתו של בציר 05' ליינות האדומים כמו גם ללבנים, על ריכוז הפרי שבהם, איכות הטאנינים הקטיפתיים, החומציות הבולטת, מורכבות הטעמים, עם האפיונים הבולטים של כל טרואר וטרואר ופוטנציאל היישון של עשרות השנים. אוהבי הבצירים הקלאסיים נוטים לעיתים לחשוב שזהו בציר פירותי מדי או אפילו מרוכז מדי לטעמם. תהיה זו טעות ללא שוב אם יחליטו לא לשמור יינות מבציר זה במרתפם.
באביב-קיץ 2005 כל התנאים האקלימיים חברו להם יחד לידי בציר גדול. מייד לאחר הפריחה נראו בכרם אשכולות Millerandage עם ענבים קטנים וצפופים ובאיכות מעולה. אח"כ הגיע מזג אוויר מושלם, קלאסי ויציב, מסוף יולי ועד סוף ספטמבר. ימים חמים, יבשים ושופעי שמש לצד לילות קרירים. במהלך התקופה ממטרים קלים פקדו את האזור בדיוק במידה והקלו מעט את היובש. אף ארוע של ברד הרסני לא נרשם, ורוח צפונית יבשה שנשבה מדיי פעם שמרה על בריאות הענבים.
הבציר נקבע לאמצע ספטמבר, והתנהל גם הוא תחת תנאים מושלמים.
כמויות היבול היו נדיבות והיקבים המעולים הרשו לעצמם לוותר קצת על הכמות ולבצע, גם בבציר מושלם שכזה, מיון קל של הענבים שלא הגיעו לבשלות המושלמת שאפיינה את הבציר.
באופן כללי, האיזון שבין הסוכר, החומציות והטאנינים היה פשוט מושלם, כך גם היחס בין הקליפה למיץ, והקליפה העבה הבטיחה מורכבות ופוטנציאל יישון. אחרי בציר 2004 הסומק חזר ללחיים... והבורגונים לא מהססים וסופרים בציר זה יחד עם הבצירים הגדולים של המאה הקודמת: 23', 29', 47', 59', 78', 90', 99'.
2006
A difficult chaotic growing season led to classic, "cold" and restrained reds, alongside exotic and less typical whites.
זהו בציר בעל אופי קלאסי, אלגנטי ו"קר" ליינות האדומים, אך עם יינות לבנים עגולים ומלאים מהרגיל שחסרה בהם חומציות ופוטנציאל היישון שלהם נמוך מהרגיל.
תחילתו של האביב התגלגל בכרמים תחת מזג אוויר קריר מהרגיל והתפתחות הגפנים התעכבה. ההתחממות שבאה לאחר מכן קידמה במהירות את התהליכים אך עדיין היה חוסר ב"חום". ואז הגיע אוגוסט קר וגשום. הענבים איבדו ריכוז, ההבשלה התעכבה וכולם נשאו עיניים אל עבר ספטמבר. הוא לא איכזב... רוח הצפון שוב הצילה את המצב, ייבשה את העובשים והמים מהענבים ובכך ריכזה אותם.
היינות האדומים של קוט דה בון שופעי קסם מצד אחד ומצד שני רציניים וסגורים. הם בעלי פרי אדום רענן וחומצי, טאנינים מוצקים, לעיתים מעט מרירים והם מביאים את הטרוארים השונים לידי ביטוי מופלא.
גם הפעם, ההבדל בין היקבים המעולים ליקבים הטובים ומטה מאד בולט ולא קשה "ליפול" על בקבוק של יין מיימי, חסר חן, עם טעמי לוואי וטאניות לא מאוזנת.
היינות הלבנים, כאמור, נוטים לטעמים יותר עגולים. הם בעלי ארומות בשלות של פרי טרופי ודבש, עם מינרליות נעימה שתחליף את החומציות החסרה.
2007
Probably the best vintage of the decade for whites; with charming, refined, pure, easy-drinking reds.
בציר שופע קסם. בציר טוב ליינות האדומים אצל היקבים המעולים בלבד, ובציר מעולה ליינות הלבנים.
ליינות האדומים זהו בציר מאד מאד הטרוגני עד לקיצוניות של ממש. אצל היקבים המעולים אפשר בקלות לדרג את הבציר כבציר מעולה, עם יינות הרמוניים, מאד טרואריסטיים, בעלי טאנינים רכים, קטיפתיים ואלגנטיים ומלאי רעננות. אבל מכיוון שטעמנו, גם ביקבים הנחשבים ל'טובים' עד 'טובים מאד', כמה יינות מהטרוארים המופלאים של בורגון, שהיו מימיים, חסרי אופי וריכוז, אנחנו יכולים לומר בביטחון שצריך לשים דגש על השוני הבולט בתוצאות של היקבים השונים בבואנו לשפוט בציר זה.
זהו בציר של כורמות וייננות באדומים, דוגמא נוספת לבציר מאד הטרוגני.
לעומת היינות האדומים, ליינות הלבנים זהו בציר מאד הומוגני. היינות מרוכזים, חומציים, עם טעמי פרי ירוק עז וחד, מינרליות מודגשת והמון אנרגיה. היינות יישתמרו שנים ומאד כדאי להקפיד לא לשתות את כל מה שיש במרתף... למרות הפיתוי... אחרי הכל, בציר 07' הפיק יינות לבנים גדולים!
כמויות היבול היו נמוכות מהרגיל. אצל הקפדנים זה הגיע לפחת של כ- 40%. החוסר נבע ממיון ענבים לא בשלים או מריקבונות. גם ברד שפקד את האזור בשלב ההבחלה, בעיקר בצפון קוט דה נואי ובשבלי, פגע בכמות היבול.
אפריל היה הכי חם מאז ומעולם, אבל לאחריו הגיע קיץ שברובו היה קריר וגשום. מצב הרוח היה ירוד אבל המהפך המיוחל הגיע לקראת סוף אוגוסט, עם טמפרטורות גבוהות, שמיים נקיים ורוח צפונית יבשה ומבורכת.
הבציר, באופן רשמי, נקבע ל- 13 באוגוסט לכל האזור גם יחד עקב אי האחידות. ולמרות שהפרי ממש לא היה בשל, היו כאלה שבצרו. היקבים הרציניים חיכו והתוצאות לא איכזבו. אמנם בחלק מהמקרים קליפות הענבים היו דקות אבל היקבים שעבדו כשורה בכרם קיבלו רמות סוכר טובות מאוזנות עם חומציות, הבשלה פנולית טובה, כולל הבשלה מלאה של השזרות והגרעינים.
ביקב עצמו היה חשוב לא לנסות למצות את הפינו נואר יתר על המידה ולנהוג ביין בעדינות בשלב ההשריה והפיז'אז'. אלו שכיבדו זאת קיבלו יינות עגולים ואלגנטיים. אלו שניסו לעשות מיצוי יתר קיבלו יינות מחוספסים ולא מאוזנים. באופן כללי, מי שעבד כהלכה ביקב וכיבד את קוי אופיו העיקריים של הפרי שהתקבל יכול היה לעשות יינות מעולים עד יוצאים מהכלל. זהו בציר מקסים וכל רשימת היינות שלנו מבציר זה ראויה לתשומת לב ולשמירה. במיוחד נכונה שורה זו עבור היינות הלבנים שזהו להם בציר גדול.
2008
Despite the challenging growing season, this is a classic authentic vintage for both colors.
עוד בציר קר שאיתגר את הכורמים. עוד בציר שהרוח הצפונית הצילה מקטסטרופה מוחלטת. עוד בציר הטרוגני ליינות האדומים.
תחילתה של העונה בתנודתיות, עם אפריל קריר, סגרירי ועם כמויות גשם גבוהות, מאי חם ונאה ויוני קודר וגשום גם הוא. קצב ההתפתחות התעכב כבר משלב הפריחה והמעבר לפרי. היבול נראה מועט, אבל האשכולות היו קטנים וצפופים (millerandage). התקוות לשמש ומזג אוויר נאה התנפצו כשיולי ואוגוסט היו גם הם סגריריים וגשומים. ההבשלה לא התקדמה. באמצע ספטמבר מזג האוויר הפך באחת למקסים ורצף של שלושה שבועות שמש חמים, פקדו את כרמי בורגון. יחד עם צינת לילה ורוח צפונית טובה ומייבשת, רמות הסוכר והחומצה הגיעו להבשלה מדויקת, הריקבונות התייבשו וכמות מים משמעותית התנדפה מהענבים, שהגיעו בעקבות זה לרמות ריכוז טובות.
הבציר בכללותו התבצע בשליש האחרון של ספטמבר ולעיתים גלש לתוך השבוע הראשון של אוקטובר והתנהל כולו תחת מזג אוויר קריר ויבש. הענבים לא הגיעו לבשלות בצורה אחידה ואי אפשר היה לבצור הכל בבת אחת. במקרים אחדים היה צורך לעבור על אותה חלקה מספר פעמים כיוון שפערי הבשלות בתוך החלקה עצמה היו גדולים מדי. רק היקבים הקפדניים עשו כן.
היינות הלבנים משלבים חומציות מצוינת עם פירותיות שופעת, וטקסטורה חדה עם "פינות עגולות". הם מרוכזים וצפויות להם שנות התיישנות, אך בו בזמן הם נגישים ומהנים כבר כעת.
ביינות האדומים, כאמור, קשה למצוא אחידות. מכיוון שתקופת ההבשלה הייתה בעייתית והקיץ היה קר, נדרש היה יבול נמוך יחד עם סבלנות בתאריך הבציר, כדי להגיע להבשלה, ובעיקר להבשלה פנולית.
אבל אנחנו עוסקים ביקבים המעולים. אלו היקבים שקיבלו יינות מרוכזים, עמוקים, קלאסיים, בעלי אנרגיה פורצת, רעננות ושפע איפיוני טרואר. החומציות בהם מאד מודגשת, מה שעושה אותם פחות נגישים לטווח הקרוב אבל עם פוטנציאל יישון יותר עמוק. זהו בציר שיינותיו האדומים יכולים להזכיר לחלקנו את יינות בציר 2001.
2009
From its early days, the 2009 vintage was acclaimed as one of the best, especially for its seductive harmonious reds.
בציר 2009 הוכרז כבציר "אלוהי" ו- "הבציר של המאה" עוד טרם התחילו התסיסות.
ואכן, זהו בציר גדול הן לפינו נואר והן לשרדונה, בציר של הרמוניה, איזון, בציר של "פרי" מובהק, אבל לא רק, שכן מורכבות ארומתית מובהקת ומינרליות רעננה הנצו בו למן הרגע הראשון, עם הבשלה פנולית נדירה, בציר של שמש, אור וחום אבל בלי הצד השלילי שלהם, בציר לשמירה. הוא מצטרף ללא ספק למועדון הבצירים הגדולים של 2005 ו- 2002, שני בצירים מהעשור הראשון של המאה ה- 21 שזכו כבר לתהילה.
התוצאות בכרמים היו מבטיחות למין הרגע הראשון, וזאת למרות שאפילו בציר כגון זה הצריך קפדנות ועבודה זהירה ובלתי מתפשרת בכרם, במיוחד במהלך חודש יולי בו נדרשה מלוא תשומת הלב על מנת להתגבר על רקבונות ומחלות שסיכנו את הענבים שהיוו את הבסיס לבציר איכותי ומעולה.
הפריחה התנהלה על מי מנוחות, עם הבטחה ברורה למילרונדאז'. לעומת זאת גשמים עזים למדיי שפקדו את האזור בתחילת הקיץ, איימו לעודד את הריקבונות בכרמים. אך יולי ואוגוסט, חמים ויבשים בצורה מאוזנת, עם גשמים מקומיים מרווים, אפשרו לענבים שלא נפגעו מהריקבונות להגיע להבשלה אופטימאלית. תחילתו של חודש ספטמבר לוותה ברוח צפונית יבשה שאפשרה לענבים המרוכזים גם כך לאבד עוד מעט מים ולהגיע לרמת ריכוז מרשימה ומבטיחה. ענבי הפינו נואר הגיעו לרמות סוכר מושלמות לצד חומציות מעולה, עם קליפה עבה ובריאה.
גם כמויות הפרי היו מאד נדיבות. לא כל יום מקבלים בציר באיכות מעולה ובכמות גדולה.
היינות האדומים של קוט ד'אור גדולים, עם פירותיות בולטת, טקסטורה מהפנטת, הטאנינים לא מסיביים במיוחד אבל בעלי נוכחות וטעימים להפליא. המורכבות באה כרגע לידי ביטוי במינרליות רעננה לצד בשר, דם ופטריות ואיפיונים מדוייקים של כל טרואר וטרואר. יינות לשמירה ארוכה שסביר להניח שייסגרו בשנים הקרובות.
היינות הלבנים גם הם מעולים. הם בעלי סגנון מעט יותר עגול לעומת הבצירים הקרים והחדים אולם התוצאות נהדרות, במיוחד אצל היקבים שהיו קשובים לחלון ההזדמנויות הצר של מועד הבציר. הם בעלי עושר טעמים, ריכוז ומורכבות וטקסטורה משיית.
2010
A classic authentic vintage, with an extraordinary terroir transparency, for both colors.
אפשר להתחיל בסיכום; בציר 2010 הנו בציר שופע קסם, רעננות, אנרגיה, איזון והרמוניה. בציר קלאסי, בורגוני בנשמתו, הן ללבנים והן לאדומים. אהבה ממבט ראשון!
למרות שהבורגונים היו צריכים להתמודד עם אוגוסט קר, ולמרות היבולים המזעריים, איכות הענבים הייתה נפלאה; הבשלה פנולית מעולה בזכות היבולים הנמוכים וה- millerendage (ענבים מאד קטנים ומרוכזים), חומציות גבוהה בזכות אוגוסט הקר ואפיונים טרואריסטיים בכל פינה.
הגפנים היו צריכות להתמודד עם תנאים חריגים; שינויים קפריזיים במזג האויר מחום לקור, מיובש לגשם, וסופות רעמים בקוט דה בון רגע לפני הבציר.
תחילתה של העונה בחורף קר. קור שגרם נזקים להנצות הראשונות, קור שהרג גפנים. במזל, גל ההנצות השני הצליח להתמודד ולפרוץ את קשיי הטבע, אבל הנזק הכמותי כבר אירע.
הפריחה ידעה תנודתיות מזיקה בין מזג אוויר קר וחום כבד. תנודתיות זו הכבידה על התהליך, שנמתח מעבר לרגיל, וגרמה לשיבושים בפריחה. אך נסתרות הן דרכיו של הטבע, ובדיוק אותן בעיות שהעיקו על הפריחה הן שהעניקו לבציר את ה- millerendage שפינו נואר כה אוהב.
בסביבות ה- 20 בספטמבר, כ- 100 ימים לאחר תחילת הפריחה, הענבים הגיעו להבשלה מצוינת. רמות הסוכר היו טובות, רמת החומציות מעולה וההבשלה הפנולית הגיעה לרמה טובה מאד. כמו תמיד, התחושה הייתה שחלון ההזדמנויות הינו צר וסופות הרעמים שפקדו את קוט דה בון העצימו תחושה זו והחישו את היציאה לכרמים. הבציר התרחש, פחות או יותר, בין ה-20 ל- 25 בספטמבר.
התוצאות שטעמנו בנובמבר 2011 היו לא פחות ממפעימות. היינות האדומים מלאי קסם, ריכוז רענן של פרי אדום וכחול, חומציות מטריפה ואנרגיה חדה ומכוונת. הם בעלי אישיות פורצת, שופעת חן ושובה לבבות.
היינות הלבנים מזכירים שילוב מסעיר של שתי שנות בציר אהובות במיוחד: 2007 ו- 2004. אלו יינות "קרים", חדים, מינרליים, מרוכזים ומאד מבטיחים. גם הם בעלי אישיות פתוחה שנותנת תחושה שלפנינו עוד הרבה שנות תקשורת איתם.
חבל שיש כל כך מעט...
וכמו תמיד, התוצאות המעולות אינן נחלתם של כל היקבים. זהו שוב בציר שחייב ערנות והקפדה יוצאות דופן בכרם, בעיקר בגלל תנאי מזג האויר הקפריזיים.
הבציר הזה סוגר עשור מסעיר למדי, עשור עם מספר בצירים מעולים, לא פחות, הן לאדומים והן ללבנים. זהו סיום נפלא מלא רעננות, עושר, קלאסיות ומלא בבורגון.
2011
Even with its extreme weather variations, this vintage produced charming friendly wines.
השנה הראשונה של העשור, כמו לא מעט שנים בעשור הקודם, היא שנת כורמות. שוב נאלצו הכורמים בבורגון לרקוד לצלילי החליל של אקלים קפריזי ותנודתי שהתשתעשע אתם בנגיעות של קיצוניות. כמו תמיד, רק הכורמים בעלי הכישרון, הניסיון, התעוזה וסף העצבים הגבוה, עמדו במשימה. אבל זוהי גם שנה של טרואר, בה הטרוארים הגדולים הראו את יכולותיהם במצבי לחץ.
כאמור, תקופת הגידול הייתה מאד מאתגרת ומלווה בארועים אקלימיים קיצוניים: יובש, חום, גשם משמעותי... אבל בדיוק כאשר הם נמצאים תחת סכנות אקלימיות, פינו נואר ושרדונה מגלים את מלוא כישוריהם להתגמשות ולתרגום תכונות הטרואר. בציר 2011 מזכה את ההיררכיה הטרואריסטית של בורגון בהכרה נוספת בצדקתה.
העונה התחילה מאד מוקדם עם חודש מרץ חם, הנצות באפריל ופריחה מהירה במאי. למרות החום הלא רגיל לעונה, לילות האביב היו קרים וגרמו לבעיות בפריחה, בעיות שפגעו בכמויות הסופיות של היבול. מנגד, בדיוק אותה פריחה בעייתית, היא זו שהביאה עימה את מה שפינו נואר כל כך אוהב – millerendage – אותו פרי קטן, חומצי ומרוכז. האביב התאפיין ביובש חריג, אך הגשם חזר ביולי. למרות כמויות המשקעים המשמעותיות שירדו, הגפנים הצליחו להכיל אותן מבלי לפתח מחלות. עונת הגידול הסתיימה עם אוגוסט חם, לעיתים חם מדי. אכן תקופה מאתגרת; יובש בתחילתה, גשם בהמשכה וחום בסופה. אין ספק שנדרש היה כשרון כורמות, הקפדה, דייקנות אובססיבית ותשומת לב חסרת פשרות, על מנת להצליח בבציר זה.
הבציר התרחש סביב השבוע הראשון של ספטמבר ושיקף 110 ימים מהפריחה (!). זוהי אחת מתקופות ההבשלה הארוכות שידעה בורגון, וזאת למרות שתאריך הבציר הוא המוקדם ביותר מאז בציר 2003. ענבי הפינו נואר הגיעו להבשלה פנולית מצוינת, ולמרות זאת, במקומות מסוימים, פוטנציאל האלכוהול לא תמיד הגיע לרמות הדרושות. השרדונה, שצלח את כל תלאות האקלים, הגיע לנקודת הסיום במצב מעולה, בריא ונקי כמעט לחלוטין ממחלות.
היינות האדומים שופעי קסם, מאד טרואריסטים, בעלי גוף בינוני, לא דחוס מדי ובעלי מבנה טאני רך ועסיסי. הצלחה זו שייכת ליקבים המובילים בלבד, כשהיקבים הפחות מוצלחים הפיקו יינות הסובלים משפטליזציה חסרת זהירות כמו גם מפרי לא בשל.
היינות הלבנים משגעים! הם ניחנו בשילוב המנצח שבין החומציות העזה של בציר 2007 לצד הפירותיות שובת הלב של בציר 2008. שוב, לא מעט יקבים אחרו את מועד הבציר, בצרו מאוחר מדי ובכך הפסידו את כל הרעננות. אבל עבור היקבים הטובים, זהו עוד בציר לבן מעולה.
2012
With almost every imaginable difficulty, this vintage brought some extraordinary results.
בציר 2012 הוא שילוב יוצא דופן של עונת גידול קשה ורצופת מהמורות שהתוצאה הסופית שלה היא כמויות מזעריות ואיכות יוצאת דופן.
זהו בציר שידע את כל הקשיים האפשריים; חורף קשה, כפור לצד גשמים באביב, מילדיו, אויידיום, אפיזודות חום מסוכנות, יובש ולבסוף גשם בכמות חריגה יומיים לפני הבציר. ואי אפשר לפסוח כמובן על הברד שפקד את קוט דה בון, ברמה אסונית באזורים מסויימים, ובכמה תאריכים, וגרף איתו לעיתים קרוב ל- 90% מהיבול הקטן גם כך. אפילו התנפלות של חזירי בר על אשכולות הענבים באזור בון לא נחסכה מהכורמים. כמו שאמרנו, הכל. חוץ מבוטריטיס...
אבל התוצאה, אם שוכחים לרגע מהכמויות המזעריות, עוצרת נשימה. אחת הטובות שידעה בורגון בשנים האחרונות.
תחילת העונה בפריחה שהתארכה בגלל הקור והגשם של יוני. מה שגרם לקוּלוּר, או "פרחי נפל", אבל גם ל Millerendage - ענבים קטנים ומרוכזים המסודרים באשכול בצפיפות לא גבוהה.
חודש יולי היה כאוטי, יום גשם על כל יומיים שמש, מה שחייב את הענבים לפתח קליפה עבה ולהתגונן מפני מחלות. מילדיו ואויידיום הופיעו בצורה שכמותה עוד לא נראתה בקוט. אבל הגפנים היו במצב שאיפשר להן להתגונן, והענבים, שהיו קטנים ומרווחים בתוך האשכול, כמעט ולא נדבקו, כך ששיטות הכורמות השונות והשיטות הביו-דינמאיות הספיקו כדי לתת לגפן תמיכה.
אוגוסט היה יבש במיוחד ומלווה באירועי חום קיצוניים שאיימו לחרוך את האשכולות. חציו הראשון של חודש ספטמבר היה קר מהרגיל ומלווה בלא מעט גשם, אבל רוח טובה ומזג אוויר בהיר שפקד את הכרמים בשבוע השלישי של אותו חודש, שמרו על בריאות הענבים כמו גם על איכות השמרים - שבועיים של רוח צפונית זו הביאו אל קו הסיום של ההבשלה פרי מושלם: האשכולות היו בגודל של אגרוף קטן, בעלי ענבים קטנים, נקיים מרקבונות, ברמת סוכרים מצויינת, חומציות תומכת ובשלות פנולית מלאה.
הכל היה "במקום" כך שגם הגשם המאסיבי שפקד את קוט דה נואי ב- 26 בספטמבר לא הצליח לקלקל, גם אם "ניפח" במעט את הענבים הקטנים, ולצד הרוח היבשה שנשבה ביום-יומיים שלאחר מכן, הענבים התייבשו והבציר התחיל. אבל הכמויות היו קטנות וכואבות.
זוהי שנת בציר של קיצוניות, אולי יותר מאי פעם, ומעבר לבעיית הכמויות נדרשו הרבה קפדנות, ניסיון, כישרון, חוסר התפשרות וגם לא מעט מזל...
היינות האדומים מלאי חיים ואנרגיה; חלקם מרגישים כמו אדם מבוגר ששתה ממעין הנעורים. עם פרי אדום "קר", עסיסי ושופע רעננות, לצד אפיונים בולטים של הטרואר והבשלה פנולית מעולה, זוהי אחת ההבטחות הגדולות של בורגון.
היינות הלבנים מהלכים בקסם רב על הקו העדין שבין פירותיות נדיבה שאינה מועדת אל מחוזות החנפנות, או, חלילה, הלאות. זאת הודות לרעננות, לחומציות או לארומטיות המינרלית שהם ניחנו בה.
2013
Chaotic vintage and late harvest, led to great authentic wines, full of energy.
באביב 2014, כשהתסיסות המאלולקטיות התחדשו בבורגון, אנחת רווחה גדולה התגלגלה על הכרמים המלבלבים של קוט ד'אור. וזאת למרות שכבר בתחילת נובמבר 2013, עת נסתיימו התסיסות האלכוהוליות, הבורגונים ידעו שמה שהיה בציר כאוטי, שופע קשיים ודאגות - מהפריחה, דרך לא מעט בעיות סניטריות בכרמים ועד אפיזודת הברד האלים במהלך קיץ 2013 - נראה בתום הויניפיקציה כהצלחה מלאת קסם וחיות.
קצת יותר בקוט דה נואי מאשר בקוט דה בון? הזמן יגיד...
עם נטייה קלה לטובת האדומים על פני הלבנים? לא בטוח.
אבל דבר אחד ברור, מה שיכול היה להגמר בקטסטרופה, נגמר ביינות נהדרים מלאי אופי ואנרגיה.
אביב 2013 היה האביב הקר והגשום ביותר שבורגון ידעה בחמישים השנים האחרונות.
הפתיחה הסגרירית הזו של מחזור הצימוח גרמה לפריחה לא מוצלחת, שהתחילה באיחור של כשלושה שבועות והובילה הן לפיחות דרסטי בכמויות היבול והן לבציר מאוחר.
אבל הקיץ היה בעיקרו נדיב, עם טמפרטורות טובות ושפע שמש ביולי ובאוגוסט, בליווי אפיזודות גשם מקומיות, בדיוק ברגעים הנחוצים לעודד את הבשלת הענבים. האחרונים, הגיעו, בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר, לבשלות מעולה, עם קליפה עבה וגרעינים בשלים.
כמו 2012, גם בציר 2013 רשם לעצמו, לצד היינות המעולים שלבסוף הפיק, זיכרון טראומטי; הברד האלים שפקד את קוט דה בון ב- 23 ביולי גרף עימו יבול מאזורים שלמים ולעיתים מטרוארים מפוארים. פרנו, סביני, בון, פומאר, וולנה, מרסו ופוליני, מסרו קורבן גדול מאד לטבע. בכולם הכה ברד, לעיתים בגודל של כדורי גולף.
ברור מכאן שענבים שהם תולדה של עונה כאוטית שכזו מושפעים עמוקות מטיב הטרואר, הטיפול בו ואיכות הגפנים. טרואר גדול עם גפנים בוגרות נתן תוצאה אחרת מטרואר זניח. ואם מזכירים את ההבדלים בין הטרוארים והגפנים, קשה שלא לדבר בבציר 2013 על תרומתו של הכורם; במקרה דנן בעיקר במלחמה בעובשים; ביקבים המעולים באמצעים טבעיים בלבד, בשיטות מסורתיות של טיפוח הגפן, בברירת הענבים ובמועד הבציר.
ברירת הענבים, בעיקר בפינו נואר, הייתה חיונית, שלא לומר הרת גורל, ואצל היקבים שעשו כן התקבלו יינות אדומים מלאי עומק, חיוּת, רעננות, חומציות משגעת ופוטנציאל יישון מצויין ליינות הגבוהים.
היינות הלבנים הושפעו בעיקר מטיב הכורמות, בעיקר בשלב הסופי של מועד הבציר. הם מלאי רעננות ובעלי תכונות מינרליות מודגשות.
זוהי בהחלט שנת בציר מלאת אתגרים המדגישה שוב את גדולתם של היקבים המעולים, שאיכות היינות היא הדגל היחיד שהם נושאים ושהאחריות ההיסטורית, היא ולא דבר אחר, מתווה את דרכם. שנת בציר שהולידה יינות המספקים כה הרבה הנאה, שנראה שמחכה לנו חוויית שתייה מאד מענגת בהמשך...
2014
Perfect start, traumatic middle, great finish - the 2014 vintage brought glorious whites, and charming reds.
את עונת הגידול של 2014 אפשר לדחוס למשפט אחד: התחלה מעולה, סיום מעולה שהניב יינות מקסימים, בחלקם הלא מבוטל אף גדולים, ואמצע קשה, שזור בכמה דרמות.
עם תום הבציר, הבורגונים עוד היססו בנוגע לאיכות הסופית; ההרגשה הכללית הייתה ששום דבר לא היה נוח במהלך עונת הגידול. אבל מהר מאד הקולות החלו מתחלפים, ובנובמבר האחרון, בשבוע טעימות אינטנסיבי ביקבים, התגלה לנו בציר חלומי עם תוצאות שקשה לבקש יותר מהן, ולצידן חיוך אחד גדול, ענק וגורף מצידם של כל היקבים.
היינות האדומים שופעי אנרגיה וקסם, בעלי איזון שובה לב בין הרעננות לבשלות, חומציים ובה בעת מפתים בפירותיות עסיסית, יינות נגישים אך לא חסרי מורכבות חלילה, אפילו ההיפך הוא הנכון והם מעניינים, עמוקים ומרוכזים ובעיקר מלאי עסיס וטעם עד שקשה להשאר אדיש לשובל הפיתוי שהם משאירים אחריהם.
למרות ההתרשמות שאלו הם יינות ידידותיים ונגישים בצעירותם, אין ספק שהם בעלי כל מה שיין צריך על מנת להתיישן הייטב שנים ארוכות. נדמה שהם גרסה משופרת לאדומים הנפלאים של 2008; אותו פרופיל רעננות אבל הפירותיות יותר בשלה ופחות קשוחה.
היינות הלבנים גדולים! לא פחות. אולי אפילו יותר – בציר ענק שהשאיר אחריו מתנה ענקית בדמות יינות מפוארים, אולי מהגדולים שידעה בורגון. כמו אחיהם האדומים, גם הלבנים של 2014 משלבים בגאוניות חומציות, פירותיות ומינרליות. הם מביאים איתם את כל מה שהטרואר ממנו באו יכול היה לתת; את כל מה שהטבע נתן לאותו טרואר. ומעבר לגדולתם, הם פשוט טעימים וקשה שלא להתענג על השלמות ההרמונית שחוגגת בפה.
כאמור, החלק הראשון של עונת הגידול היה נוח עם מזג אוויר חמים ואף יבש ומלווה בהרבה שעות אור. כך שעד סוף יוני, גם בכרמים בהם מעגל הצימוח מאוחר בדר"כ, הפריחה הושלמה. אבל בסוף יוני החלו הצרות עם סופת ברד מאסיבית שפקדה חלקים נרחבים בקוט ד'אור, במיוחד בקוט דה בון, והטבע גבה לעצמו שוב כמויות יבול והרבה שעות טיפול בכרמים. למרות הקור והלחות שליוו כמעט את כל יולי ואוגוסט, היו בכרמים מעט מאד מחלות; אבל ההבשלה התקדמה בעצלתיים.
ברם, נראה כי הבעיה שתחרט בליבותיהם של הכורמים תהיה דווקא הופעתו של זבוב החומץ ולאו דווקא הברד והקיץ הגשום. זבובון קטן, עם שם יפני משהו Drosophila Suzukii הנוהג לתקוף עצי פרי ממינים שונים, התרבה לפתע בחוסר איזון עם הטבע, והחל להתפשט בכרמים תוך שהוא פוגע בענבי הפינו נואר וגורם לתסיסה שלהם בעודם על הגפן. "טראומה", "אפיזודה שטנית" ו"בעתה" – היו רק חלק מתאורי הרגש שחלקו איתנו הבורגונים. את הנזק שגרם המטרד המעופף ניתן היה לברור בקפדנות בכרמים וביקב. עינב עינב. כל הדומנים הרציניים עשו כן. כך שמלבד נזק כמותי ושעות דאגה רבות, לא נשאר מהאירוע הזה זכר.
בכל אופן, איפשהו בסוף אוגוסט לתוך ספטמבר, מזג האוויר החל משתפר; עם תנאים יבשים ושעות שמש רבות, מלווים ברוח צפונית ששמרה על בריאות האשכולות, החל הבציר, בכללותו, באמצע ספטמבר והתבצע בנחת וללא שום ארועי מזג אוויר חריגים.
בציר נפלא שהעניק לעולם יינות משגעים, לבנים כאדומים, משבלי, דרך קוט ד'אור ועד מקונה בואכה בוז'ולה. לשתות ולהנות או לשמור ולהינות גם ;)
2015
An excellent vintage with an extraordinary ripe, healthy, clean fruit, like never seen before.
"...יבול כמו זה - המורכב מאשכולות קומפקטיים, בעלי ענבים צפופים, עם טאנינים בשלים ובכמויות סבירות; יבול שהוא תולדה של פריחה מוקדמת, אולטרה-מהירה, שהבטיחה הבשלה חריגה הן מבחינת האחידות שלה והן מבחינת השלמות שלה, וזאת מבלי "ליפול" להבשלת יתר – לא רואים כל יום"
כך מתחיל דו"ח הבציר השנתי של רומנה-קונטי.
בנובמבר האחרון, בשעה שהכמויות המזעריות שהפיק בציר 2016 העיבו על מצב הרוח, טעימת 2015 מהחביות אצל ארנו מורטה הסבה נחת ועונג צרופים; באחד היינות הראשונים, עוד בטרם עברנו לטעום מהפרמייה קרו, היישרנו אל ארנו מבט. זה הספיק, הוא צחק צחוק מלא אושר ואמר "כשהענבים הגיעו ליקב, סבא שלי אמר לי – נכדי, תהנה מהרגע, כי זה אירוע של פעם בחיים - פרי כזה מושלם לא תראה עוד אף פעם נוספת בימי חייך".
וכך, שוב, גם בתאורי הפרי של רומנה-קונטי "הגפנים, נראו לאורך השנה יפות מתמיד והעניקו לנו במתנה ענבים מושלמים, אולי מהטובים שגפן נתנה אי פעם".
אבל אל לנו לטעות; עונת הגידול לא הייתה נטולת קשיים. החורף אמנם היה קל; הטמפרטורה הכי נמוכה שנרשמה בקוט דה נואי היתה מינוס 6 מעלות צלזיוס באמצע פברואר, ומשקעים משמעותיים ירדו, כאלו שהבטיחו לדאוג לכל חסרונותיהן של הגפנים בתקופות היובש העתידות לבוא.
הנטייה הזו ליובש וחום התחילה עוד באביב. עם שתי אפיזודות גשם משמעותיות, גם אם אלימות, הן באו בדיוק במועד בו הגפנים היו זקוקות למים.
המשחק האביבי שבין יובש, חום ורוח צפונית, השליך ישירות על איכות היבול הסופי בכך שהקדים את הפריחה, גרם לה להיות מהירה והומוגנית באופן יוצא דופן וללא תקלות ומחלות.
ואז בא קיץ חם מהרגיל; יולי היה חם במיוחד, עם טמפרטורות לילות של עד 30 מעלות צלזיוס. במהלך החודש כולו ירדו 14 מ"מ גשם בקוט דה נואי... אבל חציו הראשון של אוגוסט היה מאוזן, עם משקעים טובים וללא ארועי חום קיצוני, מה שאיפשר לענבים להבשיל בנחת. גם חציו השני של אוגוסט עבר טוב, עם רוח צפונית יבשה ואירוע חום בודד בסוף החודש. הבורגונים התחילו לראות את הסוף, אם כי דבר עדיין לא היה ברור.
"בכל הזמן הזה" כותבים ב- DRC "הגפן נשארה ירוקה להפליא, בריאה, וקשורה באופן מוחלט לגרמי השמיים והאדמה המעניקים לה את כוחה. ניכר היה שהגפן אוהבת את תנאי האקלים היבשים של 2015".
בסופו של דבר, במועד הבציר בתחילת ספטמבר, הענבים היו בריאים בצורה יוצאת דופן ומעוררת התרגשות; בעלי קליפה עבה, בשלה באופן מושלם ומלאת חומרי צבע וארומות. אף לא סימן אחד לבוטריטיס; ענבים הומוגניים, וכה בשלים וללא זכר לבשלות יתר. מה שנראה אז מושלם, מקבל היום מִשנה תוקף באנליזות וביין שבחביות; הרמוניה מוחלטת של בשלות, חומציות, טאנינים ואלכוהול.
"ביום שני, ה- 6 בספטמבר" כותבים ב- DRC "פשטנו על הכרמים של וון-רומנה על מנת לבוצרם. ההוראות שניתנו לבוצרים היו מהפשוטות והקלות שזכורות ביקב; בוטריטיס לא היה כלל ולא נותר אלא לשים דגש על ברירת הענבים הבודדים שנחרכו משמש הקיץ העז".
היינות האדומים שטעמנו בנובמבר 2016 היו עוצרי נשימה, קטיפתיים, נוטפי עסיס, מרוכזים בדיוק במידה המשאירה את החיך רענן ומלא רוק וטעם, מלאי חיוּת ואנרגיה. 18 שנה אנחנו טועמים בציר אחר בציר בבורגון; כזה, עוד לא היה!
הענבים הלבנים בסופה של עונת הגידול היו בעלי צבע עמוק, קטנים, עם קליפה מאד דקה וכמו אחיהם האדומים, גם הם נבצרו מאד בריאים. החום הכבד והיובש לא פגעו בחומצה הטרטארית בענבים, והאחרונים הגיעו ליקבים עם רמות חומצה טרטארית רגילות. החום, מסתבר, אידה את המים ובכך דווקא ריכז את רמת החומצה בענבים.
אך כמובן שמועד הבציר בלבנים היה קריטי. הקו הדק, האינדיבדואלי ליקב, בין בשלות ארומתית מאוזנת המעניקה יין מלא ועמוק, לבין הבשלת-יתר - היה עדין, ומי שפיספס אותו קיבל תוצאות מעט כבדות. לא כך אצל ז'ובאר, סוזה, בונו דו מרטרה, לפון, רומנה-קונטי. בטח שלא כך הדבר אצל רולו, שהוא תמיד מהראשונים לבצור.
כך שלמרות החום, התוצאות אינן "עייפות" או כבדות, והיינות הלבנים טהורים, "חלקים", נקיים, עשירים בטעם וארומות של פרי לימוני בשל, עז ומרוכז. המינרליות נוכחת גם היא והחומציות, בניגוד לשנים חמות כמו 2003 – החומציות שם!
כמו בכל שנה, זהו דו"ח בציר המתמקד בתוצאותיהם של היקבים האדירים של בורגון, פסגת הידע הנרכש, העשייה, הפרפקציוניזם והחיבור למסורת ולטבע.
כמובן, כמו בכל שנה, הדברים האמורים כאן, אינם נחלתה של כל בורגון. קל וחומר בבציר שמהלך על חבל דק בין היכולת להפיק ממנו יינות גדולים לבין הפוטנציאל ליפול למחוזות של בשלות-יתר, כובד ולאות.
אך לא נתעכב על זה, על מנת לא לקלקל את השמחה, העונג, ההתרגשות והציפיה שבציר ענק, כמו בציר 2015, מביא אלינו.
לשתות, לשמור וליהנות מכל רגע – זהו בציר של פעם בחיים.
2016
Another excellent vintage, with extremely limited quantities due to a severe frost in the end of April.
עוד בציר אדיר, שזור באירועים שטילטלו את בורגון מהתחתית לפסגה ולהצלחה הממקמת אותו כבר כעת, את בציר 2016, לצד בציר 2015 ולצידם של כמה בצירים מושלמים נוספים מהם ניהננו בשנים האחרונות.
השנה הנפלאה הזו התחילה קשה; עם חורף מתון מדיי, ללא ארועי קור ושלג להם הגפנים כה חיכו.
ההנצות אם כך החלו מוקדם והתנהלו תחת טמפרטורות "חמימות" ולחות גבוהה. ולמעשה, המצב הזה נמשך עד אמצע יולי, כשבין ינואר למאי ירדה כמות משקעים כה גדולה שרק 1910, שהשאירה זיכרון מר, עקפה אותה.
מיותר לציין את מצב הרוח העגמומי ששרר בבורגון; תחושה מדוכדכת שהגשם-לא-ייפסק-לעולם התגנבה ללבבות.
מעבר למצב הרוח, העבודה בכרמים - באדמה ספוגה שהעשב משתלט עליה ותחת חלונות-הזדמנות ספורים של ימים יבשים - נהפכה לאתגר של ממש. היה צורך דחוף בהגנה על הגפנים כייוון שהנוכחות והלחץ של האויב הכי גדול שלהם, הלוא הוא הקִימָחוֹן, הגיע לרמות שכמותן איש עוד לא ראה.
במקביל, בסוף אפריל ולמשך שלושה ימים, השמש הפציעה. לרגע קט נשמעה אנחת רווחה בבורגון. אבל היתה זו רק אתנחתא לקראת המבחן האמיתי שהטבע תבע מבורגון; שלושה ימים של אפיזודות קור קיצוניות. בבוקרו של ה- 27 באפריל יצאו הבורגונים לכרמים ומצאו אזורים שלמים הרוסים, פגועי כפור. ההנצות הצעירות שקפאו במהלך הלילה "רוסקו" על ידי שמש הבוקר החמימה. שנת עבודה ולצידה התקווה ליבול - בכרמים מפוארים כמו מונרשה, אשזו, גראנד אשזו, ובאזורים נרחבים של שמבול-מוזיני וקוט דה בון - נמחקו כמעט לחלוטין, לעיתים באופן מוחלט.
השיקום נמשך עד סוף יולי; הוא הצריך מסירות ללא גבולות, שאינה מבחינה בין ימי חול לחגים וסופי שבוע; קל וחומר אצל אלו המחויבים לכורמות ביולוגית שאינה מתירה שימוש בחומרים כימיים.
בתחילת יוני הפריחה הופיעה, מעט מאוחר מהרגיל, אבל נמשכה כמעט עד סופו של החודש, ונסכה חשש להבשלה הטרוגנית.
ואז, בתחילת יולי, הגשם הפסיק כליל, ומזג אוויר קייצי הגיע. מזג אוויר חם ויבש, מלווה בבן בריתו הכי נאמן, רוח הצפון, התמקמו בבורגון ולא משו ממנה עד הבציר וגם לאחריו.
אפיזודות גשם מבורכות, שהגיעו בדיוק במועד, אפשרו לגפנים, שהחלו מראות סימני תעוקת חום ויובש, להתאושש, לנפח מעט את הענבים בנוזלים ולהשיג איזון בין התפתחות הסוכר וההבשלה הפנולית.
המצב האידאלי הזה לא רק שאיפשר לגפנים שנפגעו מהכפור להשתקם ולהצמיח זמורות חדשות, אלא אף זרז את הבשלת הענבים, עד לכדי מצב שאיכות הטאנינים והצבע אף התעלו מעל אלו של 2015!
הבציר התרחש בעיקרו בחצי השני של ספטמבר, תחת מזג אוויר מושלם ומצב רוח עליז.
הכרמים, שזכו לטיפול מסור תחת ידיים מיומנות ואחריות לאיכות בלתי מתפשרת, הפיקו ענבים בריאים להפליא, ללא שמץ עובשים, ענבים שלא הצריכו ברירה ושהפיקו יינות אדומים בעלי אנרגיה מתפרצת, פרי רענן מלא חיוּת, בשל ונוטף עסיס, שופע חומציות ובעל צד מינרלי, "קר" ומרוחק. יינות גדולים.
זהו בציר נפלא גם עבור היינות הלבנים, המהלכים בגאוניות בין פירותיות צהובה ארומתית לפירותיות ירוקה חומצית וחדה, לצד קש ואגוזים; הכל במעטפת מינרלית ימית.
"כשכורם פוגש את רעו, כיצד יתחילו את שיחתם?" - שואלים בדו"ח הבציר של רומנה-קונטי - "אה, לו רק הכפור של אפריל לא היה גוזל מאיתנו כזה נתח גדול מהיבול, איזו שנה יכולה הייתה להיות".
אבל לטבע דרכים משלו, ויקבים כמו אלו - שאינם מתפתים ולו לרגע "לפצות" על כמויות יבול, וכל מה שניצב מולם הוא האיכות אליה הם מחוייבים - יקבים אלו קוצרים עכשיו את הפירות ומוציאים לעולם עוד בציר ענק, מושלם, בציר 2016.
2017
An excellent powerful vintage for the whites, and extremely seductive and elegant for the reds.
"....2017 היא מתנה שנשלחה עם השם של בורגון עליה; מתנה מרגשת ומלהיבה; מתנה עם הרבה אור שמש וגשם במועד הנכון, מתנה עם יבול בריא, איכותי ובכמויות טובות – כל מה שבורגון ייחלה לו הרבה מאד זמן."
כך פיסקת הפתיחה בדו"ח הבציר של ארלו.
2017 אכן העניקה יבול נפלא, בכמות כמו גם באיכות – קומבינציה שלא היתה בבורגון הרבה מאד זמן.
זוהי גם הפעם הראשונה מזה זמן רב שבורגון ידעה חורף קר; קר ויבש.
תחילת האביב הייתה גם היא יבשה ובעיקרה חמה; הגפנים החלו להנץ מוקדם ואין זה פלא שהמתח בבורגון נסק כשהכפור איים לתקוף.
למודי ניסיון כואב מהכפור של 2016 שהשמיד כמויות יבול לעיתים בלתי נתפסות, התאגדו כל כורמי הקוט, מכל הכפרים, ולפנות בוקר הדליקו חבילות קש בשולי הכרמים, על מנת ליצור ענן עשן שיגן על הגפנים מהשילוב המסוכן של קיפאון ושמש.
הפריחה החלה מוקדם, בתחילת מאי, ונגמרה מהר מאד, תוך 3 ימים ותחת מזג אוויר חם; פריחה שהושלמה במלואה, לידי אשכולות מלאים, צפופים ובכמויות נפלאות.
תחילת הקיץ היתה גם היא חמה; טמפרטורות גבוהות שגרמו בעיקר להתעבות קליפת הענבים ובכך יצרו הגנה ממחלות ועובשים – כך שבסוף הבציר התקבל יבול בריא לחלוטין.
המשך הקיץ היה גם הוא חם ולמעשה רמות הסוכר הרצויות הושגו עד סוף אוגוסט.
אבל היה זה חיוני לחכות עוד קצת על מנת להשיג הבשלה פנולית שלבסוף, לכשהגיעה, נתנה ליינות 2017 את הרכות והטאנינים המענגים.
הבציר החל בעיקרו בתחילת ספטמבר וענבים בריאים, מלאי סוכר, זרמו אל היקבים.
הכפור של 2016 גרם לגפנים לפצות ולשאוף להוציא יבולים גבוהים בשנה העוקבת.
"בשנת בציר כמו 2017" כותבים ברומנה קונטי "כשאתה מוצא עצמך נפעם מהנדיבות של הטבע ואתה עלול לאפשר לו לחרוג בכמויות – השליטה על כמות היבול היא המפתח להצלחה".
ומוסיפים "פעם אחר פעם נחשף בפנינו יתרונן העצום של הגפנים המובחרות והגפנים הבוגרות שמוציאות מעט פרי".
היינות האדומים בעלי עסיס עשיר, רענן ורך ובעל טאטינים מלטפים מלאי רעננות גם הם. אלו יינות של עונג צרוף, לשתייה יחסית מוקדמת, אך אל לנו לפקפק ביכולת ההתיישנות שלהם. היינות הלבנים עוצרי נשימה, מלאי טעם, חומציות בולטת וארומתיות מדוייקת; עד שביקבים מסויימים נדמה כי זהו הבציר הגדול ביותר להם.
2018
A warm dry growing season led to extremely concentrated brilliant reds, alongside rich and surprisingly fresh whites.
יהיה זה הוגן למדיי לכתוב שבציר 2018 הפיק יינות אדומים נשגבים ובאיכות שאינה נופלת מזו של הבצירים הגדולים ביותר.
עם זאת, תנאים ייחודיים, לעיתים קיצוניים, הכשירו את הקרקע, אצל יקבים שידם לא הייתה על הדופק, גם ליינות רשלניים.
החורף היה רטוב ועם לא מעט משקעים. פברואר ומרץ היו קרים, עם שלג שהספיג את האדמה בכמויות לחות עצומות. משקעים אלו "החזיקו" את הגפנים כמעט לאורך כל תקופת הגידול שהייתה חמה ויבשה בצורה קיצונית.
האביב התחיל עם טמפרטורות גבוהות ש"דחפו" את הגפנים קדימה.
"הכל קרה כל כך מהר" מספרים ברומנה קונטי "רק סיימנו לגזום בסוף מרץ וכבר היה צריך לקשור את הזמורות החדשות שצמחו; בקושי התחיל הליבלוב וכבר היה צריך לדללו".
ואכן, מהירות ההתרחשויות אפיינה כמעט את כל עונת הגידול והצורך בלקיחת החלטות מהירה ובהתארגנות לבצען, היה אחד המפתחות להצלחה.
מאי-יוני היו חמים ועם לחות גבוהה; למעשה ירדו גשמים תכופים למדיי עד סוף יוני.
השילוב הזה, של חום ורטיבות, הביא איתו הרבה קשיים בכרם, במיוחד בקרב היקבים הביו-דינאמיים, קשיים המצריכים הרבה כישרון, ידע וניסיון, שאינם נחלתם של כל היקבים.
דווקא בקוט דה בון המשקעים היו מדוייקים ובאו בזמן; באוגוסט למשל... כשהכל היה מסביב יבש וצחיח ופחות באביב כשהכל היה רטוב.
הפריחה התרחשה בסוף מאי; מוקדם למדיי; והיא הייתה היפר-מהירה ואחידה והולידה אשכולות עם פרי גדול.
אבל החל מאמצע יוני הייתה תפנית וללא כל הודעה מוקדמת רוח הצפון פינתה את העננים ותקופה יבשה, יבשה מאד, החלה.
היובש הזה, לצד חום, לעיתים קיצוני, המשיכו למעשה עד הבציר וגרמו לעלייה חדה ומהירה של הסוכר בענבים. ואמנם, זהו אחד ההבדלים הבולטים בבציר; יקבים שהפיקו, בזכות (!) התנאים האלה, יינות שופעי עסיס עז ועשיר בטעמים, לעומת יקבים שלא השכילו להבין את התנאים והפיקו יינות עייפים, מעייפים, עם אחוזי אלכוהול של 16% ואפילו יותר - לא אלו היינות שתמצאו בקרב היקבים שלנו.
"החל מה- 15 באוגוסט" ממשיכים ברומנה-קונטי "הפרי היה עמוס בסוכר; אבל ההבשלה הפנולית לא התקדמה באותו הקצב; והיה צריך לחכות שרמת הסוכר וההבשלה הפנולית, זו של הקליפות, החרצנים וכו', תגענה לידי הרמוניה".
חלון ההזדמנויות של מועד הבציר היה אם כך צר מאד, לאדומים כמו גם ללבנים, וההחלטה על היום והסקטור בו מתחילים התגלתה כקריטית וכאחד ההבדלים המשמעותיים בין היקבים השונים בבציר 2018.
בסופו של דבר ובהתאם למה שציפו בבורגון, הבציר התחיל מוקדם, סביב סוף אוגוסט.
היינות האדומים שטעמנו ביקבים היו שופעי אנרגיה, חיוּת, עסיס עשיר בטעמים, עומק ארומטי ומורכבות. אלו הם יינות מרוכזים בעלי כתפיים רחבות ולא מעט שנים לפניהם.
כאמור, חלק גדול מיינותיהם של יקבים בבורגון סובל מבשלות יתר ואחוזי אלכוהול גבוהים לצד טאנינים מחוספסים וחוסר בשלות פנולית.
היינות הלבנים גם הם בעלי עומק ונפח ארומטי, עם חומציות בולטת נפלאה שכן קוט דה בון לא סבלה מיובש או ממחלות. הם אותנטיים ונאמנים לטרואר, נדיבים בטעם ובטקסטורה מאוזנת ומפתה.
2019
One of the best vintages ever, in both colors, with quality to be found across the region.
נראה, כי אגדת הבצירים הגדולים המסתיימים בספרה 9, קיבלה תוקף גם בבציר 2019!
בציר 2019 ללא כל צל של ספק בציר גדול.
לאחר חורף מתון יחסית, שגרם להתחלת צימוח מוקדמת, הגיע אביב קריר שהאט את הקצב והפריחה, שהחלה ביוני, נפרסה על פני כמה שבועות.
למרות שהקיץ התאפיין באפיזודות שרביות עם יובש קיצוני עד לכדי בצורת, הגפנים הפגינו עמידות ולא הגיעו לכדי עקה.
כך מתחיל דו"ח הבציר של רומנה-קונטי - "זהו הטרואר הבורגוני, על גאוניותו הנקיה, שמחק את ההשפעות השליליות של השרב; הוא התאים עצמו לתנאים הקיצוניים של קיץ 2019 וכעת הוא מגיש לנו יינות אותנטיים ובעלי רעננות יוצאת דופן"
הבציר התרחש ברובו במהלך ספטמבר ותחת מזג אוויר קייצי. הפרי שהגיע מהכרמים היה בעל איכות ברורה לעין, באיזון סוכר-חומציות נפלא ובמצב סניטרי מושלם.
היינות, הן הלבנים והן האדומים, שופעי פירותיות, אלגנטיות ואיזון – בדיוק התכונות מהן קורצו היינות הגדולים של בורגון; היינות הגדולים של הבצירים עם הספרה 9.
זהו בציר לשמירה הארוכה, והשילוב הקטלני שבין בציר ענק באיכותו לצד כמויות יבול קטנות, הופף אותו מיידית לבציר אספנות.
2020
Another excellent, warm and dry vintage; with astonishing freshness and purity in both colors.
הכותרת פשוטה – 2020, מלבד היותה שנת מגיפת הקורונה, תזכר גם כאחד הבצירים הגדולים בהיסטורית היינות האדומים של בורגון, וזאת מבלי לפגוע באיכותם המדהימה של היינות הלבנים.
הסגנון עשיר יותר מהרגיל; אבל היקבים שהגיבו במהירות ל"ספרינט" ההבשלה שביצעו הענבים באמצע אוגוסט, קיבלו יינות בעלי חומציות ורעננות כה עזות עד שהיינות שהתקבלו הינם לא פחות ממהפנטים ובעלי פוטנציאל יישון של יינות אספנות.
הכותרת לעונת הגידול מאד פשוטה גם היא – זהו הבציר המוקדם ביותר מאז החלו לנהל רישום.
אחרי קיץ 2019 החם והיבש שפקד את בורגון, החודשים הראשונים של 2020 היו בסימן מילוי רזרבות המים בקרקע והוצאת הגפנים ממצב היובש.
אבל החורף לא היה קר במיוחד, אפשר לומר אפילו "חמים" במונחים בורגיניוניים וההנצות הראשונות נראו כבר בשליש האחרון של מרץ.
אפריל עבר ללא כפור, אבל המשקעים המשיכו לרדת ובבר המקומי סיפרו הכורמים זה לזה על צימוח של יותר ממטר בשבוע.
כך שבמאי, חמים אף הוא, החלה, בהקדמה של כמעט חודש, הפריחה.
עד יולי המשיכו לרדת עוד קצת משקעים, אבל אז נסגר הברז...
2020 לא התאפיינה בגלי חום משמעותיים; להיפך, הטמפרטורות היו מעט פחותות מהרגיל. אבל חום חריג בכל זאת הגיע באוגוסט ויחד עם תנאי היובש ששררו ורוח הצפון שלא איחרה לבוא, התקבלו רמות גבוהות של אידוי שגרמו לריכוז בו זמני של המיץ והחומציות.
זוהי אולי התופעה שמסבירה הכי טוב את אופיים של יינות 2020 – למרות עליית הסוכר החדה הענבים שמרו על רמות מאד גבוהות של חומצה; כל זאת עם בונוס נוסף שהביא איתו היובש – מצבם הסניטרי של הענבים היה נפלא.
וכך, סביב אמצע אוגוסט, החלו כורמי בורגון - השוממה מתיירים, יבואנים ועיתונאים בשל מגיפת הקורונה - להיכנס לכרמים.
אלו שהגיבו מהר והתארגנו בזריזות נוכח תהליך ההבשלה הסופי והסופר-מהיר, התחילו לבצור מיידית ולא חיכו אפילו יום נוסף.
באופן חריג, חלקם החל לבצור את הפינו נואר לפני השרדונה; זה הראשון, בעל הקליפה הדקה, רגיש יותר לחום.
ההחלטות האלה, הן אלו שקבעו את איכות היין - מהירות התגובה, נוכח חלון ההזדמנויות הצר של הבציר, היתה המפתח המרכזי להצלחה והיא זו שקבעה, אולי יותר מכל בציר אחר בשנים האחרונות, את סגנון היינות.
כמות הענבים שנבצרה היתה טובה וללא רקבונות, ומשולחן ברירת הענבים כמעט שלא נזרקו ענבים. לרגע נראה היה כי כמויות היין שייתקבלו הינן טובות; אבל המיץ שניגר מהענבים היה בכמות פחותה בהרבה מהציפיות וזאת בשל היובש שגרם לאידוי.
היינות האדומים, על עושרם ואחוזי האלכוהול הגבוהים שלהם, חדורי רעננות וחומציות יוצאות דופן בהתחשב במועד הבציר המוקדם.
היינות הלבנים, בעלי מרקם עגול וטקסטורה קטיפתית, אינם מדיפים כלל עושר יתר; הם שופעי חומציות "נושכת", כמו גם מינרליות בולטת.
2021
Extremely seductive and elegant reds, came after a severe traumatic frost, that led to a crop loss among the gravest that Burgundy have had for half a century
שום דבר בעונת הגידול הטראומטית לא הכין את בורגון ליינות הנפלאים, שופעי העסיס והקסם, שהפיק בציר 2021.
יינות אדומים מלאי פיתוי, רכות, ופירותיות; יינות אותנטיים, קלאסיים, טהורים; יינות מלאי חיוּת ונעורים הממלאים את ליבו של הלוגם מהם בחדווה.
וגם אם שנת הבציר הזו לא תתברג לרשימת שנות הבציר הטובות ביותר בהיסטוריה של בורגון, זהו בציר מהמענגים ביותר שהיו.
אבל בלילות שבין ה- 6-8 באפריל 2021, כשכפור כבד שירד למינוס 8 מעלות, תקף את כל בורגון, אף אחד לא יכול היה לתאר שכזו תוצאה מרנינה תשכב בחביות טרום הבקבוק.
למעשה, תחילתה של עונת הגידול הייתה בחורף מתון, עם מנות קור ויובש המספקות את התנאים המושלמים הן לגפן והן לכורמים, והעבודות בכרם, כמו גם התפתחות הגפן, היו בקצב מצוין, אפילו איטי מעט מהרגיל לשנים האחרונות וההנצות הראשונות נראו בסוף מרץ.
כך ששום סימן לא בישר על הבאות ועל מה שצפוי יהיה להיות אירוע כורמות היסטורי שהוביל לכמויות מזעריות כמו שבורגון לא ידעה 50 שנה.
אבל הקשיים לא נעצרו כאן, והמשך העונה, קיץ גשום ולח, הוביל לצימוח מהיר של הגפן כמו שמעולם לא נראה. גם המחלות לא אחרו להגיע וליוו את הגפן עד הבציר.
בשבלי ובמאקונה לכל אלו נוספו בקיץ אירועי ברד.
בספטמבר, מזג האוויר החל להתייצב והכרמים החלו להיבצר.
ברור מאליו שזהו בציר של כורמות; אלו שלקחו את ההחלטות הנכונות, ובעיקר אלו שהצליחו לבצען; בתנאים בלתי אפשריים של צימוח מהיר של הגפן והתפרצות מחלות, גם לכמות כח האדם היתה חשיבות גדולה. וזאת מבלי להזכיר את הפן הרגשי ואת הצורך בחוסן נפשי ותעצומות נפש לעבוד ללא הפסקה על כרם שידוע מראש שכמות הענבים שהוא יפיק חסרת פרופורציה להשקעה שהוא דורש.
לענבים המעטים שהגיעו ליקב, חיכתה, על שולחן הברירה, ביקבים הטובים, עבודת Haute Couture והויניפקציה חייבה עדינות וקשב מרביים.
כל מה שטעמנו, לבן ואדום, מיינות שעשו מהם לעיתים 10% מהכמות השנתית הרגילה, היה עוצר נשימה.
באופן טבעי, יינות 2021 יהיו לנצח יינות נדירים. הם מספרים סיפור חקלאי-אנושי מרתק והם חלק מהפזל המרכיב את התמונה המשתנה והמגוונת של שנות הבציר ואופי היינות הייחודי של כל אחת מהן.
2022
2022 offers us a vintage that is both qualitative and generous and will seduce the palates of fans around the world for many years to come.
בציר 2022 הביא עימו הרבה אושר לבורגון.
"לא ניתן היה למצוא ולו כורם אחד שכבש את אושרו ולא נתן ביטוי לשמחתו"– כך לפי דו"ח הבציר של ארלו.
אחרי כמה בצירים של פגיעה משמעותית בכמויות וקשיים בקנה מידה היסטורי בעונת הגידול, החביות במרתפי היקבים התמלאו יין, הרבה יין ובאיכות מדהימה.
השילוב הזה, של איכות וכמות, זוהי מתנה שלא זוכים בה כל שנה... אולי אפילו לא כל עשור, והעובדה שבציר 2022 מאגד בתוכו את שתי ההצלחות הללו, הופכת אותו לבציר מצוין.
החורף עבר על מי מנוחות ולמרות שהטמפרטורות צנחו אל מתחת לאפס במהלך ינואר-אמצע פברואר, זה היה חורף מתון ויבש יחסית לממוצע.
ההנצות הראשונות הופיעו מוקדם, בתחילת אפריל, ממש רגע לפני שהגיע גל קור צפוני שהנחית את הטמפרטורות אל מתחת לאפס בכל רחבי בורגון.
ארבעה לילות רצופים של כפור הפילו את רוחם של האופטימיים בכורמים והעלו זיכרונות מעבר ממש לא רחוק, זיכרונות מהכפור של אביב 2021 והנזק הכמותי שהוא גרם.
הלבבות התמלאו דאגה מכבידה, אבל בניגוד לבציר 2021, ההנצות על הגפנים היו עדיין בתוך פקעת "כותנה" ששמרה עליהן מפני הכפור ומנעה את הנזק.
מייד בחלוף הימים הקרים, באמצע אפריל, שבועות חמימים ואביביים פקדו את בורגון.
פריחת השרדונה, שפריחתו מוקדמת לזו של הפינו נואר, החלה בשליש השני של מאי והודות למזג האוויר החם והיבש היא התקדמה במהירות.
גם המשכו של האביב היה ברובו חם ויבש ואשכולות הענבים התפתחו תחת תנאי שרב, כשבסוף יוני, בדיוק ברגע המתאים, יש שיגידו ברגע הקריטי, הגשם שטף את כל כרמי בורגון.
הגשם הזה, כמו גם הממטרים בסוף אוגוסט, לצד כמויות הנוזלים שהגפנים אגרו בתוכן בקיץ מרובה המשקעים שנה קודם לכן, היה אולי האירוע המכריע של עונת הגידול אל מול תנאי החום והיובש איתם הגפן הייתה צריכה להתמודד.
כך נוצר איזון טבעי של חום ויובש שריכזו את הענבים ומנעו מחלות ועובשים לצד משקעים מרווים שנתנו לגפן כח, "קיררו" את הענבים והגנו עליהם מפני כוויות קרני השמש ובתוצאה הסופית גם מנעו מהענבים להיות מרוכזים יתר על המידה.
הענבים שהגיעו ליקב היו בריאים וחפים מפגעים; התירוש, בכמות נדיבה, היה מאוזן, בעל רמות סוכר/חומצה טובות ואחוזי אלכוהול רגילים ו"ממושמעים".
וכך מסכמים בדו"ח הבציר של ארלו:
"בציר 2022 הוא הפתעה יפיפייה, המשלבת כמות ואיכות. איזון מושלם, פרי בריא, ריכוז משגע – קשה לחלום על משהו טוב מזה"
ואכן כך - למרות תנאי השרב, היינות האדומים שופעי קסם, אלגנטיות ועסיס מעודן והיינות הלבנים ארומטיים בדיוק במידה ובאופן מפתיע לתנאי השרב, הם מלאי אנרגיה ורעננות.
זהו בהחלט בציר לשמירה אבל מעל הכל זהו בציר מענג, בציר של כייף.