טרואר
הטרואר של בורגון הינו מוזאיקה של כרמים אשר לכל אחד מהם תכונות אופי משל עצמו וליינות המופקים מהם זהות ייחודית. כרמים אלו, על הפינות הכי קטנות ונסתרות שלהם, הובחנו ונבדלו זה מזה עוד בימי הביניים.
כנראה שבורגון היא אזור היין בעל צפיפות שמות הכרמים הגבוהה בעולם. למעשה, כרם, בעל שם ידוע המגדיר את מיקומו הגיאוגרפי ורחוק רק כמה מטרים מכרם אחר, גם הוא מוכר בשם ומזוהה, יכול להיות כה שונה בטעמו ובמרקמו, וזאת גם אם הענבים שהגיעו ממנו קיבלו "טיפול" זהה לחלוטין.
תחום בקפידה כבר מאות שנים וכמעט ללא שינוי מאז, כל טרואר על מכלול המרכיבים הגיאולוגיים והמיקרו-אקלימיים שלו, יפיק יינות בעלי פרופיל טעמים וריחות המשקפים בדיוק את המקום ממנו באו.
וזוהי לא איכות היין שמדרגת את האדמה, אלא איכות האדמה המדרגת את היין.
גבולות הטרואר, שנקבעו בדר"כ ע"י נזירים-כורמים הרחק בימי הביניים, אינם ניתנים לשינוי; והגפן, מבין כל הצמחים המעובדים ע"י האדם, זו היא שיודעת לצקת בכזו דייקנות את מכלול התנאים של האזור בו גדלה, אל תוך התוצר הסופי אותו היא מפיקה.
כך שפיסת טרואר המזוהה על פי שמה כבר מאות, לעיתים אלפי, שנים, ושבבורגון יכולה להיות לעיתים פחות מהקטר אחד - היא הביטוי המובהק ביותר שיכול להיות ליין. וגם לטרואר הרחב יותר, החובק בתוכו עשרות כרמים של כפר אחד, של קומונה – גם לטרואר הזה זהות ייחודית המתבטאת ביינותיו.
רצועת הכרמים, המתפרסת על צלע הגבעות שאנו קוראים לה ה- Côte, ונוצרה לאחר התרוממות שרשרת האלפים לפני כ- 60 מיליון שנה – מובאת לנו כאן, באתר זה, כאוסף יינות האוצר בחובו היסטוריה, גיאולוגיה, סיפור אקלימי כמו גם אנושי-חקלאי, וחושפת טפח מסוד הקסם של הטרואר הבורגוני.
לשתות ולצלול אל כל אחת מפינות הסוד הזה.
הטרואר
The Terroir
קוט דה נואי
Côte de Nuits
זהו החלק הצפוני של Côte d’Or, ארץ היינות האדומים המפוארים של בורגון; גדולי הטרוארים נמצאים כאן, השמות הנחשקים ביותר של עולם היין.
כרמים כמו Chambertin, Musigny, Romanée-Conti, La Tâche מקבלים את פני המטייל לאורך דרך הכרמים החוצה את המפוארים שבטרוארים.
גם מעט יין לבן עושים בקוט דה נואי, חלקו אפילו מעולה, לבטח ייחודי; אבל לצד גדולתם של היינות האדומים, אפשר לומר שזוהי איזוטריה.
את השם קיבל תת-אזור זה מהעיירה הציורית שבחלקו הדרומי – Nuits-St.-Georges כשמעט דרומה לה, מסתיים סיפורם של כרמי קוט דה נואי, ומתחיל סיפור של רצועת כרמים אחרת, זה של קוט דה בון.
קוט דה בון
Côte de Beaune
זהו החלק הדרומי של Côte d’Or המגיש לעולם, שנה אחרי שנה, את הגדולים שביינות הלבנים.
שמות כמו Montrachet, Bâtard-Montrachet ו- Corton-Charlemagne , Meursault, Puligny ו- Chassagne - מפילים בקסמם ובגדולתם גם את מכורי הצבע האדום.
יש היגידו שבורגון דגולה ביינותיה הלבנים אפילו יותר מביינותיה האדומים... והאמת, מעשה שטן, מתעתעת בנו, אוהבי בורגון, ומטילה אותנו פעם אחת לחיקו הלבן של האזור ופעם אחרת לחיקו האדום.
גם כרמים אדומים רבים ומפורסמים יש בקוט דה בון ולעיתים ההבדל בין היינות המגיעים מהם לבין אלו האדומים מקוט דה נואי, חד כתער עד שעוצמת השוני בין הטרואר של שני אזורים אלו, יכולה להלום בלוגם מהם.
מאזור הכפרים המקיפים את גבעת Corton ואחרי מרבד הכרמים המכסה את המדרון של העיירה Beaune נגלים שני הכפרים "האדומים" של קוט דה בון Volnay ו- Pommard.
או אז ממשיכה רצועת הכרמים אל תוך ליבה הלבן של בורגון, אל Meursault, Puligny ו- Chassagne השמות המאגדים בתוכם את מפוארי הכרמים הלבנים של בורגון.
זוהי אם כן, רצועת הכרמים המספרת את סיפורה של קוט דה בון ואת סיפורן של משפחות עובדות אדמה החיות לפי מחזור עונות הגידול של הגפן ומשרתות אותו במסירות אין קץ.
קוט שלונז
Côte Chalonnaise
בגבולם הצפוני Cote de Beaune ובדרומי Mâconnais - הכרמים של קוט שאלונז מכסים כ- 5000 הקטאר המתפרסים על רצועה של כ- 35 ק"מ.
חמשת הכפרים Bouzeron, Rully, Mercury, Givry, Montagny ממוקמים על שני "מבנים" גיאולוגיים שונים שנוצרו תחת התזוזות הטקטוניות שחווה האזור, וסביבם, כרמים, שהם פאזל טרואריסטי מהמוקדמים בבורגון.
זהו אזור בעל תבנית נוף חקלאית מגוונת, והכרמים, למעט האליגוטה המפורסם מ- Bouzereau, נטועים גם הם פינו נואר ושרדונה.
זוהי ארץ של יינות מאד מובהקים ומזוהים עם הטרואר ממנו הם מגיעים, שופעי קסם ובמחירים הרבה יותר נוחים מאחיהם הצפוניים.
מקונה
Mâconnais
"כשהסלעים העצומים של הרי האלפים נקשו זה בזה, התרוממו בבורגון שני גלי אבן גדולים Vergisson ו- Solutré ויצרו בדרום בורגון, מצפון לבוז'ולה, את הטרואר של Mâconnais – ארץ עתיקה של אנשים, חקלאות וכורמות" (Domaine Dominique Cornin).
מצפון Côte Chalonnaise ומדרום Beaujolais - תבנית הנוף הציורית של Mâconnais עוברת בין 43 כפרים המדורגים כ- 'מקון וילאז' והיינות המגיעים מהם נושאים את שם הכפר על התווית. אלו הם כפרים המהווים טרואר ייחודי בתוך מאקון, כשלצידם, בחלקו הדרומי של האזור, ממערב לעיר מקון עצמה, נמצאים כמה טרוארים מפורסמים נוספים כמו Puiilly-Fuissé ו-St-Véran.
בקטלוג, באתר, תוכלו למצוא את המעולים שביינות מאקון, עם נציגות של היצרנים המפיקים יינות מהטרוארים המפוארים ביותר בקוט דה בון.
בוזו׳לה
Beaujolais
מעט דרומית לעיר Mâcon, במקום בו מסתיימים הכרמים של Saint-Véran, בואכה העיר Lyon, נפרסת לה ארץ השייכת גם היא לבורגון, אם כי מבודלת למדיי מחלקיה הצפוניים – Beaujolais.
יופיו של חבל ארץ זה, על הגבעות מכוסות הכרמים שלו, הגאיות ותשבץ הכפרים, שובה בנקל כל לב.
בחלקו הצפוני של האזור, עד מעט דרומה מהעיר Belleville נפרסים להם כרמי ה- Cru du Beaujolais – הכרמים של עשרת הכפרים הנושאים את היררכיית האדמה הגבוהה ביותר של האזור.
שמות כמו Morgon, Fleurie, Régnié, Chiroubles – מתנוססים על השלטים הקטנים כמו גם על תוויות היין במסעדות הפסטורליות.
הענב האדום השולט כאן הוא גאמה, ולמרות שהחוק מתיר גידול שרדונה, רוב היין המופק מהאזור הינו אדום.
לאחר מלחמת העולם השנייה, חיפשו כורמי בוז'ולה דרכים יצירתיות לשווק את יינות האזור ומטבע הדברים וכמקובל באותה תקופה, נטו אחר מכירת יין בחביות למסעדות ליון.
אח"כ באו שנים שסוחרים ממולחים הפעילו את כובד משקלם על הכורמים, קנו מהם את הענבים והחלו להפיק יינות פשוטים שהזיקו לתדמית האזור עד עצם היום הזה.
אולם בתחילת שנות השמונים, החלה להתפשט תנועה אשר הושפעה רבות מתאוריות העבודה האורגנית והביו-דינאמית של ז'ול שובה, עד אשר מספר כורמים החלו ליישמן הלכה למעשה.
זו הייתה תחילתה של התנערות מכוחות שוק כבדים ואפלים שרבצו על האזור, ואפילו יותר מכך, לידתו המחודשת של טרואר נפלא המפיק יינות אמיתיים, שופעי פרי ואנרגיה ובעלי פוטנציאל התיישנות בלתי מבוטל.
שבלי
Chablis
השם Chablis הוא אחד השמות היותר מפורסמים בעולם היין. הכפר, על שטח כרמיו הוא החלק הצפוני ביותר של בורגון, והוא ממוקם מזרחית לעיר Auxerre, פחות או יותר באמצע הדרך שבין פריז לדיז'ון, ולמען האמת קרוב יותר לשמפיין מאשר לקוט ד'אור...
למעשה, שבלי היא אולי השריד האחרון למה שהיה פעם אזור כרמים אדיר, "ספק" היין העיקרי לפריז...
במאה ה- 19 היו במחוז יון כולו עשרות אלפי הקטר של כרמים. אבל לקראת סוף המאה הקערה התהפכה על פיה; רישות צרפת במסילות ברזל איפשר אספקה שוטפת לפריז של יינות פשוטים וזולים מדרום צרפת, אח"כ באה מגפת מילדיו וחמורה ממנה, מגפת הפילוקסרה. שתיהן יחד החריבו את הכרמים. רבים מהכורמים זנחו את המקצוע ובסוף מלחמת העולם השנייה היו בשבלי רק כ- 400 הקטר של כרמים. אבל חציה השני של המאה ה- 20 הביא פריחה מחודשת לאזור. השרדונה, שהתמסר בקלות לאקלים הקריר ולקרקע הגירית של שבלי, הוכיח לעולם כולו את חוסנו של טרואר טוב, גבר על תלאות השנים וכבש, בייחודיותו הבלתי ניתנת לחיקוי, את חייך הצרכנים.
לא קלה הכורמות בשבלי. בחודשי האביב, עת הגפן מלבלבת, אפיזודות קור קיצוניות אינן תופעה נדירה. על מנת שהנצות ראשונות וחשובות אלו לא תקפאנה, מפזרים כורמי שבלי, בינות לגפנים, תנורי חימום. אם פוקדת את הכרמים קרה של ממש מפעילים הכורמים ממטרות מים היוצרות שכבת קרח המגינה על הניצנים. אלו הם מראות סוריאליסטיים; יפהפיים ומחמירי לב בה בעת.
למרות שכל הכרמים בשבלי נטועים שרדונה, טעמו הייחודי של היין מזוהה הרבה יותר כ"שבלי" מאשר כ"שרדונה".
טעמים מינרליים של גיר, פטרול ואבן צור, טעמים רעננים של פרי הדר, וטעמים ימיים של אצות וצדפות עד למליחות של ממש - הינם טעמים אופייניים לשבלי טוב. אלו הם יינות חדים, חומציים, טהורים ו"קרים" שהפכו זה מכבר ל"יין חובה" בתפריט כל מסעדה.
בורדו
Bordeaux
בורדו, כנראה השם המפורסם ביותר בעולם היין.
אזור יין עצום מימדים הנפרש סביב העיר בורדו וזכה לתהילת עולם הודות לאנגלים ששלטו בו ולקלות בה ניתן היה להשיט את יינותיו לכל קצוות תבל הודות לגישה הנוחה לאוקיינוס.
מתוך אגן היין האדיר הזה, תוכלו למצוא בקטלוג שניים מהיקבים המהוללים ביותר - פטרוס ושאטו לטור.
הראשון, מהגדה הימנית, פסגת המרלו. היין המפורסם בעולם, בעל טקסטורת המשי ופינוק האין קץ שלו.
השני, מהגדה השמאלית, פסגת הקברנה-סוביניון. יין בעל פוטנציאל התיישנות ללא אח ורע, מהפסגות הגבוהות ביותר של עולם היין.