זהו בציר בעל אופי קלאסי, אלגנטי ו"קר" ליינות האדומים, אך עם יינות לבנים עגולים ומלאים מהרגיל שחסרה בהם חומציות ופוטנציאל היישון שלהם נמוך מהרגיל.

תחילתו של האביב התגלגל בכרמים תחת מזג אוויר קריר מהרגיל והתפתחות הגפנים התעכבה. ההתחממות שבאה לאחר מכן קידמה במהירות את התהליכים אך עדיין היה חוסר ב"חום". ואז הגיע אוגוסט קר וגשום. הענבים איבדו ריכוז, ההבשלה התעכבה וכולם נשאו עיניים אל עבר ספטמבר. הוא לא איכזב... רוח הצפון שוב הצילה את המצב, ייבשה את העובשים והמים מהענבים ובכך ריכזה אותם.

היינות האדומים של קוט דה בון שופעי קסם מצד אחד ומצד שני רציניים וסגורים. הם בעלי פרי אדום רענן וחומצי, טאנינים מוצקים, לעיתים מעט מרירים והם מביאים את הטרוארים השונים לידי ביטוי מופלא.

גם הפעם, ההבדל בין היקבים המעולים ליקבים הטובים ומטה מאד בולט ולא קשה "ליפול" על בקבוק של יין מיימי, חסר חן, עם טעמי לוואי וטאניות לא מאוזנת.

היינות הלבנים, כאמור, נוטים לטעמים יותר עגולים. הם בעלי ארומות בשלות של פרי טרופי ודבש, עם מינרליות נעימה שתחליף את החומציות החסרה.