עוד בציר אדיר, שזור באירועים שטילטלו את בורגון מהתחתית לפסגה ולהצלחה הממקמת אותו כבר כעת, את בציר 2016, לצד בציר 2015 ולצידם של כמה בצירים מושלמים נוספים מהם ניהננו בשנים האחרונות.
השנה הנפלאה הזו התחילה קשה; עם חורף מתון מדיי, ללא ארועי קור ושלג להם הגפנים כה חיכו.
ההנצות אם כך החלו מוקדם והתנהלו תחת טמפרטורות "חמימות" ולחות גבוהה. ולמעשה, המצב הזה נמשך עד אמצע יולי, כשבין ינואר למאי ירדה כמות משקעים כה גדולה שרק 1910, שהשאירה זיכרון מר, עקפה אותה.
מיותר לציין את מצב הרוח העגמומי ששרר בבורגון; תחושה מדוכדכת שהגשם-לא-ייפסק-לעולם התגנבה ללבבות.
מעבר למצב הרוח, העבודה בכרמים - באדמה ספוגה שהעשב משתלט עליה ותחת חלונות-הזדמנות ספורים של ימים יבשים - נהפכה לאתגר של ממש. היה צורך דחוף בהגנה על הגפנים כייוון שהנוכחות והלחץ של האויב הכי גדול שלהם, הלוא הוא הקִימָחוֹן, הגיע לרמות שכמותן איש עוד לא ראה.
במקביל, בסוף אפריל ולמשך שלושה ימים, השמש הפציעה. לרגע קט נשמעה אנחת רווחה בבורגון. אבל היתה זו רק אתנחתא לקראת המבחן האמיתי שהטבע תבע מבורגון; שלושה ימים של אפיזודות קור קיצוניות. בבוקרו של ה- 27 באפריל יצאו הבורגונים לכרמים ומצאו אזורים שלמים הרוסים, פגועי כפור. ההנצות הצעירות שקפאו במהלך הלילה "רוסקו" על ידי שמש הבוקר החמימה. שנת עבודה ולצידה התקווה ליבול - בכרמים מפוארים כמו מונרשה, אשזו, גראנד אשזו, ובאזורים נרחבים של שמבול-מוזיני וקוט דה בון - נמחקו כמעט לחלוטין, לעיתים באופן מוחלט.
השיקום נמשך עד סוף יולי; הוא הצריך מסירות ללא גבולות, שאינה מבחינה בין ימי חול לחגים וסופי שבוע; קל וחומר אצל אלו המחויבים לכורמות ביולוגית שאינה מתירה שימוש בחומרים כימיים.
בתחילת יוני הפריחה הופיעה, מעט מאוחר מהרגיל, אבל נמשכה כמעט עד סופו של החודש, ונסכה חשש להבשלה הטרוגנית.
ואז, בתחילת יולי, הגשם הפסיק כליל, ומזג אוויר קייצי הגיע. מזג אוויר חם ויבש, מלווה בבן בריתו הכי נאמן, רוח הצפון, התמקמו בבורגון ולא משו ממנה עד הבציר וגם לאחריו.
אפיזודות גשם מבורכות, שהגיעו בדיוק במועד, אפשרו לגפנים, שהחלו מראות סימני תעוקת חום ויובש, להתאושש, לנפח מעט את הענבים בנוזלים ולהשיג איזון בין התפתחות הסוכר וההבשלה הפנולית.
המצב האידאלי הזה לא רק שאיפשר לגפנים שנפגעו מהכפור להשתקם ולהצמיח זמורות חדשות, אלא אף זרז את הבשלת הענבים, עד לכדי מצב שאיכות הטאנינים והצבע אף התעלו מעל אלו של 2015!
הבציר התרחש בעיקרו בחצי השני של ספטמבר, תחת מזג אוויר מושלם ומצב רוח עליז.
הכרמים, שזכו לטיפול מסור תחת ידיים מיומנות ואחריות לאיכות בלתי מתפשרת, הפיקו ענבים בריאים להפליא, ללא שמץ עובשים, ענבים שלא הצריכו ברירה ושהפיקו יינות אדומים בעלי אנרגיה מתפרצת, פרי רענן מלא חיוּת, בשל ונוטף עסיס, שופע חומציות ובעל צד מינרלי, "קר" ומרוחק. יינות גדולים.
זהו בציר נפלא גם עבור היינות הלבנים, המהלכים בגאוניות בין פירותיות צהובה ארומתית לפירותיות ירוקה חומצית וחדה, לצד קש ואגוזים; הכל במעטפת מינרלית ימית.
"כשכורם פוגש את רעו, כיצד יתחילו את שיחתם?" - שואלים בדו"ח הבציר של רומנה-קונטי - "אה, לו רק הכפור של אפריל לא היה גוזל מאיתנו כזה נתח גדול מהיבול, איזו שנה יכולה הייתה להיות".
אבל לטבע דרכים משלו, ויקבים כמו אלו - שאינם מתפתים ולו לרגע "לפצות" על כמויות יבול, וכל מה שניצב מולם הוא האיכות אליה הם מחוייבים - יקבים אלו קוצרים עכשיו את הפירות ומוציאים לעולם עוד בציר ענק, מושלם, בציר 2016.
