בציר 2012 הוא שילוב יוצא דופן של עונת גידול קשה ורצופת מהמורות שהתוצאה הסופית שלה היא כמויות מזעריות ואיכות יוצאת דופן.

זהו בציר שידע את כל הקשיים האפשריים; חורף קשה, כפור לצד גשמים באביב, מילדיו, אויידיום, אפיזודות חום מסוכנות, יובש ולבסוף גשם בכמות חריגה יומיים לפני הבציר. ואי אפשר לפסוח כמובן על הברד שפקד את קוט דה בון, ברמה אסונית באזורים מסויימים, ובכמה תאריכים, וגרף איתו לעיתים קרוב ל- 90% מהיבול הקטן גם כך. אפילו התנפלות של חזירי בר על אשכולות הענבים באזור בון לא נחסכה מהכורמים. כמו שאמרנו, הכל. חוץ מבוטריטיס...

אבל התוצאה, אם שוכחים לרגע מהכמויות המזעריות, עוצרת נשימה. אחת הטובות שידעה בורגון בשנים האחרונות.

תחילת העונה בפריחה שהתארכה בגלל הקור והגשם של יוני. מה שגרם לקוּלוּר, או "פרחי נפל", אבל גם ל Millerendage - ענבים קטנים ומרוכזים המסודרים באשכול בצפיפות לא גבוהה.

חודש יולי היה כאוטי, יום גשם על כל יומיים שמש, מה שחייב את הענבים לפתח קליפה עבה ולהתגונן מפני מחלות. מילדיו ואויידיום הופיעו בצורה שכמותה עוד לא נראתה בקוט. אבל הגפנים היו במצב שאיפשר להן להתגונן, והענבים, שהיו קטנים ומרווחים בתוך האשכול, כמעט ולא נדבקו, כך ששיטות הכורמות השונות והשיטות הביו-דינמאיות הספיקו כדי לתת לגפן תמיכה.

אוגוסט היה יבש במיוחד ומלווה באירועי חום קיצוניים שאיימו לחרוך את האשכולות. חציו הראשון של חודש ספטמבר היה קר מהרגיל ומלווה בלא מעט גשם, אבל רוח טובה ומזג אוויר בהיר שפקד את הכרמים בשבוע השלישי של אותו חודש, שמרו על בריאות הענבים כמו גם על איכות השמרים - שבועיים של רוח צפונית זו הביאו אל קו הסיום של ההבשלה פרי מושלם: האשכולות היו בגודל של אגרוף קטן, בעלי ענבים קטנים, נקיים מרקבונות, ברמת סוכרים מצויינת, חומציות תומכת ובשלות פנולית מלאה.

הכל היה "במקום" כך שגם הגשם המאסיבי שפקד את קוט דה נואי ב- 26 בספטמבר לא הצליח לקלקל, גם אם "ניפח" במעט את הענבים הקטנים, ולצד הרוח היבשה שנשבה ביום-יומיים שלאחר מכן, הענבים התייבשו והבציר התחיל. אבל הכמויות היו קטנות וכואבות.

זוהי שנת בציר של קיצוניות, אולי יותר מאי פעם, ומעבר לבעיית הכמויות נדרשו הרבה קפדנות, ניסיון, כישרון, חוסר התפשרות וגם לא מעט מזל...

היינות האדומים מלאי חיים ואנרגיה; חלקם מרגישים כמו אדם מבוגר ששתה ממעין הנעורים. עם פרי אדום "קר", עסיסי ושופע רעננות, לצד אפיונים בולטים של הטרואר והבשלה פנולית מעולה, זוהי אחת ההבטחות הגדולות של בורגון.

היינות הלבנים מהלכים בקסם רב על הקו העדין שבין פירותיות נדיבה שאינה מועדת אל מחוזות החנפנות, או, חלילה, הלאות. זאת הודות לרעננות, לחומציות או לארומטיות המינרלית שהם ניחנו בה.