אפשר להתחיל בסיכום; בציר 2010 הנו בציר שופע קסם, רעננות, אנרגיה, איזון והרמוניה. בציר קלאסי, בורגוני בנשמתו, הן ללבנים והן לאדומים. אהבה ממבט ראשון!

למרות שהבורגונים היו צריכים להתמודד עם אוגוסט קר, ולמרות היבולים המזעריים, איכות הענבים הייתה נפלאה; הבשלה פנולית מעולה בזכות היבולים הנמוכים וה- millerendage (ענבים מאד קטנים ומרוכזים), חומציות גבוהה בזכות אוגוסט הקר ואפיונים טרואריסטיים בכל פינה.

הגפנים היו צריכות להתמודד עם תנאים חריגים; שינויים קפריזיים במזג האויר מחום לקור, מיובש לגשם, וסופות רעמים בקוט דה בון רגע לפני הבציר.

תחילתה של העונה בחורף קר. קור שגרם נזקים להנצות הראשונות, קור שהרג גפנים. במזל, גל ההנצות השני הצליח להתמודד ולפרוץ את קשיי הטבע, אבל הנזק הכמותי כבר אירע.

הפריחה ידעה תנודתיות מזיקה בין מזג אוויר קר וחום כבד. תנודתיות זו הכבידה על התהליך, שנמתח מעבר לרגיל, וגרמה לשיבושים בפריחה. אך נסתרות הן דרכיו של הטבע, ובדיוק אותן בעיות שהעיקו על הפריחה הן שהעניקו לבציר את ה- millerendage שפינו נואר כה אוהב.

בסביבות ה- 20 בספטמבר, כ- 100 ימים לאחר תחילת הפריחה, הענבים הגיעו להבשלה מצוינת. רמות הסוכר היו טובות, רמת החומציות מעולה וההבשלה הפנולית הגיעה לרמה טובה מאד. כמו תמיד, התחושה הייתה שחלון ההזדמנויות הינו צר וסופות הרעמים שפקדו את קוט דה בון העצימו תחושה זו והחישו את היציאה לכרמים. הבציר התרחש, פחות או יותר, בין ה-20 ל- 25 בספטמבר.

התוצאות שטעמנו בנובמבר 2011 היו לא פחות ממפעימות. היינות האדומים מלאי קסם, ריכוז רענן של פרי אדום וכחול, חומציות מטריפה ואנרגיה חדה ומכוונת. הם בעלי אישיות פורצת, שופעת חן ושובה לבבות.

היינות הלבנים מזכירים שילוב מסעיר של שתי שנות בציר אהובות במיוחד: 2007 ו- 2004. אלו יינות "קרים", חדים, מינרליים, מרוכזים ומאד מבטיחים. גם הם בעלי אישיות פתוחה שנותנת תחושה שלפנינו עוד הרבה שנות תקשורת איתם.

חבל שיש כל כך מעט...

וכמו תמיד, התוצאות המעולות אינן נחלתם של כל היקבים. זהו שוב בציר שחייב ערנות והקפדה יוצאות דופן בכרם, בעיקר בגלל תנאי מזג האויר הקפריזיים.

הבציר הזה סוגר עשור מסעיר למדי, עשור עם מספר בצירים מעולים, לא פחות, הן לאדומים והן ללבנים. זהו סיום נפלא מלא רעננות, עושר, קלאסיות ומלא בבורגון.